שיחה:מאז ומקדם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 80:
::::: אני חושב שכל הציטוט של פיפס הוא לא נכון ולא רלוונטי, דבר ראשון פינקלסטין כן מצליח לקעקע את התיזות המובאות בספר ומראה כיצד כל ציטוט של פיטרס מעוות את המקור ומדגים זאת עם המקורות עצמם (למי שממש רוצה להשקיע, המקורות קיימים כיום באינטרנט) כמו כן, יהושע פורת כן הגיב לאותו תגובה של פיפס למאמרו באותו ויכוח מתמשך שנמצא גלוי לכולם באינטרנט, ומצליח להפריך את הטענה המרכזית של פיטרס, ולכן יש להוריד את כל הציטוט של פיפס שמראה כביכול כי ידו על העליונה. לגבי דבריו של פיפס לגבי הטבלאות והנתונים הדמוגרפיים המובאים בספר, פיטרס אכן מביאה לספר נתנוים דמוגרפיים של מפקדים שנערכו על ידי המנדט ועל ידי העות'מנים וכמו כן טבלאות שמראות את היקף ההגירה של ערבים ויהודים לארץ ישראל. הסיבה העיקרית שאף אחד מהמבקרים שלה חולק על טבלאות אלו הן מהסיבה הפשוטה שטבלאות אלו מפריכות לגמריי את התיזה המרכזית של פיטרס ומאששות את דבירהם של המבקרים. עיקר הדברים של פיטרס בנוגע לטבלאות אלו הוא הבאת ציטוטים (ובעיקר עיוות ציטוטים והוצאתם מהקשרם) על מנת להפריך את הטבלאות הללו ולהעלות את התאוריה שלה לגבי העלייה המאסיבית הערבית בתקופת שנות המנדט. אולי ראוי לציין שבארץ אף אוניברסיטה אינה מקבלת את התיזה של פיטרס? כדאי גם קצת להרחיב על הביקורת של פינקלסטין מעבר ל-"הוא טען שזה זיוף", הוא ממש מביא ציטוטים מתוך ספרה ומשווה אותם למקורות שממנה היא לקחה את הציטוטים ומראה כיצד היא הוציאה דברים מהקשרם ועוותה דברים שנאמרו על מנת שיתיישבו עם התיזה שלה. בכלל חשוב לציין שאף אחד מהציטוטים אותה היא מביאה לא מאשר את התיזה שלה, אלא הציטוטים (שנבחרו בצורה מאוד סקלטיבית, הוצאו מהקשרם ועוותו) פשוט לא מפריכים את התאוריה שהיא מעלה [[משתמש:berlioz|berlioz]] - [[שיחת משתמש:berlioz|שיחה]] 18:35, 23 במאי 2011 (IST)
::::::הציטוט של פיפס לא הוכנס לערך כדי להראות ש"ידו על העליונה" ואין להסירו כדי להראות דבר אחר. לא זו הגישה שאמורה להנחות אותנו בכתיבת ערכים. [[משתמש:דרך|דרך]] - [[שיחת משתמש:דרך|שיחה]] 06:31, 24 במאי 2011 (IDT)
 
::::::אם האמת נר לרגליו של ברליוז הוא אינו יכול להתעלם מן המובאות דלמטה המאששות את טענותיה של פיטרס:
 
::::::הגיאוגרף הפרופסור [[משה ברוור]]:
::::::הגאוגרף [[משה ברוור]], עסק במחקרו: "הגירה כגורם בגידול הכפר הערבי בארץ ישראל", בהגירה של פועלים ממצרים בתקופת המנדט הבריטי והשתקעותם בעיקר ב[[מישור החוף]]. הוא הגיע למסקנה כי לפחות שליש מהגידול במספר הערבים תושבי [[מישור החוף]] בתקופת המנדט מקורו בהגירה ממצרים.<ref>'''מרחבים בגאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון''', 2, 1975, 72-81.</ref> כמו כן, הגיע ברוור למסקנה שגידול האוכלוסין בכפרים של אזור החוף לא נבע מריבוי טבעי ו/או כתוצאה מהגירה פנימית של ערבים שעזבו את כפריהם בגליל וב[[שומרון]], והשתקעו באזור החוף היכן שאפשרויות ה[[תעסוקה]] היו טובות יותר.<ref>[http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3190.htm רוב תושבי שייח מוניס היו מצרים שהיגרו לארץ]. מאמרה של הדוקטור [http://www.e-mago.co.il/writers/320.htm רבקה שפק ליסק]</ref>
 
::::::המזרחן הדוקטור יובל ארנון-אוחנה מסכם את ההגירה הערבית מתוך הערך [[ערביי ארץ ישראל]]:
::::::"הגירתם של שבטים בדווים לארץ-ישראל הייתה תופעה קדומה וקבועה, אולם נערכה באינטנסיביות רבה במיוחד במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה. וכן רוב שבטי הבדווים חדרו לארץ במאות אלה. רובם הגדול הגיעו מהמזרח ומהדרום. בין אלה הראשונים היו למשל שבטי מטה הענזה (ביניהם אל-ג'דעאן, דהאם ובני צקר), שנאחזו בעבר-הירדן ובבקעת הירדן (הע'ור), או בני זיידאן שנאחזו בגליל. אלה גם אלה הגיעו לארץ-ישראל דרך עבר-הירדן מחצי האי ערב. גל גדול של שבטים הגיע ממצרים, במיוחד בתקופת מוחמד עלי [אמצע המאה ה-‏19]. ביניהם היו ערב אבו כשכ, ערב אל-סעאידה – באזור חיפה. בין תושבי בקעת הירדן היו שבטים נגרואידיים, שהגיעו גם הם, ככל הנראה, מהדרום. לעומתם היו שבטים וקבוצות אוכלוסין שהגיעו מהצפון, כגון טורקמנים, חוראנים, בושנאקים (בני בוסניה), וכן שבטים בדווים כגון ערב אל-שקיראת שנאחזו בסביבות חיפה, ערב אל-זביידאת – באזור שפרעם, וכן ערב אל-עראמשה, ערב אל-שמאליה וערב אל-הייב, שחדרו לגליל העליון דרך הואדיות החוצים אותו, ונאחזו בו. שבטים בדווים כגון התעאמרה, נאחזו גם בשיפולי הרי יהודה, באזור בית לחם, וכן באזור חברון. עם זאת [...] רוב אוכלוסיית השבטים הבדווים העדיפה את המישורים הפתוחים של החוף, יזרעאל, חרוד, בית-שאן והירדן".[16]
 
::::::אבל ביני לבינך, את מי מעניינות העובדות? [[משתמש:השפלה הפנימית|השפלה הפנימית]] - [[שיחת משתמש:השפלה הפנימית|שיחה]] 07:09, 24 במאי 2011 (IDT)
 
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
== סקירה של הספר ==
חזרה לדף "מאז ומקדם".