ניקי לאודה – הבדלי גרסאות

'''ניקי לאודה''' ('''Andreas Nikolaus "Niki" Lauda'''; נולד ב-22 בפברואר 1949, ב[[וינה|ווינה]]) הוא [[טייס]], יזם ונהג לשעבר במירוציבמרוצי [[פורמולה 1]], מ[[אוסטריה]]. לאודה ניצח שלוש פעמים באליפות העולם בפורמולה 1, הוא יסד וניהל שתי [[חברת תעופה|חברות תעופה]] ואף ניהל במשך שנתיים את קבוצת יגואר במירוציבמרוצי פורמולה 1.

לאודה נולד בווינה, אוסטריה, למשפחה עשירה. הוא החל עוסק בספורט מירוצימרוצי מכוניות למרות התנגדות משפחתו. תחילה התחרה לאודה במכונית [[מיני (רכב)|מיני]], ומשם עבר לקטגוריית [[פורמולה וי]], כנהוג בארצות מרכז אירופה. מקטגוריה זו עבר לנהוג במכוניות ספורט: [[פורשה]] ושברון. בשנת 1971 נטל הלוואה בנקאית גדולה וקנה את דרכו לקבוצת מרץ, כנהג [[פורמולה 2]]. בשנת 1973 עבר לקבוצת BRM, פעם נוספת לאחר שהשקיע מכספו בקבוצה. בשנת 1974 נקרתה בדרכו ההזדמנות כאשר הנהג קליי רגזוני עזב לקבוצת [[פרארי]] ובעל הקבוצה, [[אנזו פרארי]] שאל לדעתו על לאודה. רגזוני שיבח את לאודה, ופרארי הזמינו להצטרף לקבוצה ואף שילם את החובות שצבר עד אותה עת.

כבר במירוץבמרוץ הבכורה בקבוצת פרארי סיים לאודה במקום השני בגראן פרי בארגנטינה. ניצחונו הראשון בגראן פרי, שהיה אף ניצחון ראשון לקבוצת פרארי מאז 1972, היה בגראן פרי הספרדי. בשישה מירוציםמרוצים בעונתו הראשונה בפרארי פתח את המירוץהמרוץ במקום הראשון, אולם ניצח רק במירוץבמרוץ אחד נוסף (הגראן פרי ההולנדי), בגלל צירוף של תקלות טכניות וחוסר ניסיון.הוא סיים רביעי באליפות הנהגים והראה מחויבות עמוקה לפיתוח המכונית.

את עונת 1975 פתח בהופעות אפרוריות בארבעת המירוציםהמרוצים הראשונים, אולם לאחריהם זכה בארבע מתוך חמש המירוציםהמרוצים בהם השתתף. הוא ניצח אף במירוץבמרוץ האחרון בעונה, שנערך בארצות הברית, ובכך הבטיח את אליפות העולם. באותה עונה אף היה הנהג הראשון והיחיד שביצע הקפת מסלול ב[[נורבורגרינג]], את הגראן פרי הגרמני, בפחות מ-7 דקות, הישג יוצא דופן באותם ימים.

בעונת 1976 בלט לאודה החל מן המירוץהמרוץ הראשון, וזכה בארבעה מתוך ששת המירוציםהמרוצים הראשונים, בשני האחרים סיים במקום השני. בעת שהשיג את ניצחונו החמישי הוביל כבר בדירוג הנהגים במספר נקודות גדול מכפול, מן הבא אחריו. ניצחונו באליפות נראה מובטח. שבוע בטרם התקיים מירוץמרוץ הגראן פרי הגרמני ניסה לאודה לארגן חרם נהגים על המסלול, על רקע נושאי בטיחות, אולם נכשל. בעת ההקפה השנייה במירוץבמרוץ, איבד לאודה שליטה על הרכב, כנראה עקב תקלה במתלה האחורי, התנגש במעקה בטיחות והוטח בחזרה לתוך המסלול, שם התנגשה בו מכונית מירוץמרוץ אחרת. מכוניתו עלתה בלהבות, בעודו לכוד בכלי הרכב. בטרם הצליחו נהגים אחרים לחלצו הוא נכווה קשות בראשו וכן סבל משאיפת עשן. בבית החולים הוא שקע ב[[קומה]] וכומר הוזמן למיטתו.

כתוצאה מפציעתו סבל לאודה מצלקות בולטות בפניו, שהפכו לסימן ההיכר שלו בציבור. הוא הסתפק בניתוח פלסטי כדי לאפשר לו לפקוח באופן חופשי את עיניו, אולם לא תיקן צלקות בולטות אחרות. מאז התאונה הוא מקפיד לחבוש כובע אדום, כדי להסתיר צלקות על פדחתו. לאודה שב להתחרות שישה שבועות לאחר פציעתו ולא השתתף בשני מירוציםמרוצים. בתקופה זו צמצמו הנהגים האחרים את פער הנקודות על לאודה, ובטרם המירוץהמרוץ האחרון, שהתקיים ביפן, היה ג'יימס האנט בפיגור של שלוש נקודות בלבד אחריו. לאודה פרש מן המירוץהמרוץ לאחר שתי הקפות בלבד, בגשם כבד, וטען כי החליט שאין זה בטיחותי להמשיך ולהתחרות בתנאים אלה. האנט שסיים את המירוץהמרוץ שלישי, זכה באליפות בהפרש נקודה אחת. למרות זאת, פרישתו של לאודה ממירוץממרוץ זה נחשבת לאחד הצעדים האמיצים ביותר בהיסטוריית מירוצימרוצי המכוניות, עד היום.

בשנת 1978 הצטרף לאודה לקבוצת ברבהאם (Brabham) בשכר של מיליון דולר לשנה, והיה בקבוצה במשך שתי עונות לא מוצלחות. בשנת 1979, בעת שהיה בגראן פרי הקנדי, הודיע לבעל הקבוצה כי הוא מבקש לפרוש באופן מיידימידי, כיוון שאיבד את התשוקה להתחרות. בשלב זה היה לאודה בעל חברה לטיסות שכר וחזר לאוסטריה לנהל את החברה במשרה מלאה.

בשנת 1982, לאחר שנזקק לכסף למימון החברה שניהל, חזר לאודה להתחרות במירוציבמרוצי פורמולה 1. הוא הצטרף לקבוצה הבריטית [[מקלארן]], וכבר במירוץבמרוץ השלישי בו התחרה זכה בגראן פרי ב[[לונג ביץ']]. בשנת 1984 זכה לאודה באליפות בפעם השלישית, כשהוא מוביל במחצית הנקודה על פני [[אלן פרוסט]]. בשנת 1985 חלה ירידה ביכולתו של לאודה, והוא פרש מ-13 מירוציםמרוצים, מתוך 16 בעונה. הוא ניצח פעם אחת בלבד, בגראן פרי ההולנדי. ניצחון זה היה האחרון בקריירה שלו בפורמולה 1. בסוף העונה פרש מן המירוציםהמרוצים באופן סופי.

לאודה שב לנהל את חברת התעופה שהקים, [[לאודה אייר]] (Lauda Air). בעת שעבד כמנהל חברת התעופה, הוא אף שימש כיועץ לקבוצת המירוציםהמרוצים פרארי. בשנת 1999 הודח מחברת התעופה שהקים, לאחר שמניות הרוב בחברה נמכרו ל[[אוסטריאן איירליינס]]. בין השנים 2001-2002 הוא ניהל את קבוצת המירוציםהמרוצים יגואר. בשלהי שנת 2003 יסד חברת תעופה חדשה, [[ניקי (חברת תעופה)|ניקי]]. ללאודה רישיון טיס מסחרי, ומדי פעם הוא מטיס את מטוסי החברה שהוא מנהל.