|
בשנת [[1973]] הוענק למכון [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]].
עורך הראשי של מפעל זה כולו הוא הרב [[אפרים רוטמן]], המנהל הכללי של מכון התלמוד הישראלי בפרט ושל מוסדות יד הרב הרצוג בכלל הוא הרב הפרופ' [[אברהם שטינברג]].
מוסדות יד הרב הרצוג מאגדים בתוכם גם את מפעל [[האנציקלופדיה התלמודית]]
== פעילויות מכון התלמוד ==
=== נוסחאות הש"ס ===
כמעט בכל דף בתלמוד הבבלי מצויין בפירושו של רש"י ה"ג (=הכי גרסינן), כלומר: היתה בפני רש"י גירסה אחרת מזו שהוא ממליץ עליה. התלמוד הבבלי כמו גם שאר הספרים של תורה שבעל-פה, כשמם כן הם: עברו מדור לדור, ומרב לתלמידיו בגירסה שאותה שיננו בעל-פה. וכשכבר נכתבו הדברים עלי קלף וניר, ניתן למצוא בין הכתובים שינויים רבים, משמעותיים יותר ומשמעותיים פחות. הופעת הדפוס אמנם איחדה את הגירסאות, אך בדרך כלל שיעבדה אותם לכיוון אחד, כאשר הגירסאות שלא נדפסו – נשכחו. גילויים של כתבי היד מחדש פתחו אפיק חדש/ישן בלימוד התורה שבע"פ – התחקות אחר הגירסאות.
=== דקדוקי סופרים - הרב רבינוביץ ===
את המלאכה הזאת נטל על כתפיו אדם בודד, הרב נתן נטע רבינוביץ, שחיבר את "דקדוקי סופרים", אולם לא היה בכוחו להשלים את המלאכה לא בהיקף הכללי (הוא לא הספיק לכתוב על סדר נשים) וגם לא בהיקף המקומי – כתבי יד ודפוסים ראשונים רבים לא הגיעו לידיו. שלא לדבר על הגניזה הקהירית ועל כריכות המסמכים באירופה שהכילו אלפי קטעים, שלמים יותר או פחות, שיש בהם לתרום רבות לחקר הגירסאות.
ולא רק סופרים ומדפיסים עסקו בהעתקת כתבי היד. פרשנים ראשונים ואחרונים בבואם לפרש ולחדש, הרי מעתיקים הם ציטטות שלימות מהספרים שעמדו בפניהם. לעיתים עושים הם זאת מזיכרון, לעיתים מסתפקים הם בהבאת תוכן הדברים ורוחם, אך אין אנו פטורים מלהזדקק לעדויותיהם באשר לגירסאות, גם אם הן מובאות כמעט בהיסח הדעת בלא לציין שכך יש לגרוס ולא אחרת.
השוואת הגירסאות מחייבת גם עבודה לרוחב הדורות, היינו להתחקות אחר סוגיות מקבילות בתוך התלמוד עצמו וגם בספרות חז"ל אחרת – מדרשי הלכה ואגדה, שני התלמודים הירושלמי והבבלי, ועוד ועוד.
=== מפעל שימור הנוסחאות לאחר השואה ===
שואת אירופה החריפה את הצורך ברישום הגירסאות השונות. התעורר החשש שהשמדת היהודים תביא גם להשמדת היהדות, וכך ייעלמו מן העולם עדויות רבות על גירסאות. על סכנה זו עמד הרב [[מאיר ברלין]] (בר-אילן), ובשנת תש"ב (1942) הוא ייסד את מכון התלמוד הישראלי השלם. ביוזמתו ישבו עשרות תלמידי חכמים והעתיקו לכרטיסיות ציטטות ממקורות שונים, ואת הכרטיסיות מיינו לפי מסכתות התלמוד. לא היתה זו מלאכה בלבד, אלא גם עבודה המצריכה חכמה ושיקול דעת – מהי גירסא ומהו פירוש? מהיכן נלקח משפט זה ולאיזה צורך הוא מצוטט כאן? וכשהגיעו הדברים לקטעי גניזה שלעתים פוזרו בין ספריות שונות הצריך הדבר לחבר ביניהם ולאחדם. לצורך עבודה זו רוכזו בספרייתנו מאות ואלפי צילומים של כתבי יד, דפוסים ראשונים וקטעי גניזה. אוסף זה איפשר ומאפשר בדיקה חוזרת ונשנית של ההעתקות מתוך פרטיו, שכן במקרים רבים מצוי שאותה או או מלה תיקרא באופן שונה על ידי קוראים שונים.
=== הכרטיסיות והבלוקים ===
בצד עבודת הכרטיסיות, נרשמו על גבי 4,000 מחברות ("בלוקים") שינויי הנוסחאות לכל שורה בתלמוד. בראש כל דף הועתקה שורה מתוך ש"ס וילנא (המבוסס על דפוס ונציה, אבל במקרים רבים חורג ושונה ממנו), ומתחתה הושוו הגירסאות המופיעות בכתבי היד השלמים והחלקיים, בדפוסים ראשונים ובקטעי גניזה. כל שינוי ואפילו קטן צויין. גם אם בחרו בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא לכתוב "רבי" מלא, בעוד שבכתבי היד נכתב רק ר' – הדבר צויין.
התוצאות של עבודת נמלים זו ניכרת בכרכי "דקדוקי סופרים השלם" של "מכון התלמוד הישראלי השלם". כרכים אלו הוקדשו מלכתחילה למסכתות סדר נשים, שבהם לא טיפל הרנ"נ רבינוביץ. מתחת לטכסט של דפוס וילנא מופיעים המדורים "מסורת הש"ס השלם", ובו ציון כל המקבילות בספרות חז"ל לנאמר בשורה מסויימת בתלמוד. הוספת המילה "השלם" מלמדת שאמנם הדברים מבוססים על 'מסורת הש"ס' המודפסת בצד דפי הגמרא, אבל הם מושלמים מתוך מקורות בספרות חז"ל שלא צויינו שם, או אף לא צויינו על ידי בעל "יפה עיניים".
=== "ציונים לראשונים" ===
בנוסף מופיע המדור "ציונים לראשונים", לאיזכורן של הציטטות שבתוך כתבי הראשונים. וכאן מדובר לא רק בכתבים שעמדו לנגד עיני תלמידי החכמים במהלך כל הדורות, אלא גם בכתבי יד שנתגלו בדורותינו, בין מראשונים שמפרי עטם לא היה בידינו מאומה, ובין מראשונים שנמצאו לדבריהם גירסאות ונוסחים אחרים מהמקובל ומהנמסר מדור לדור.
המדור של שינויי הנוסחאות מכיל בתוכו כל אותם שינויים שנרשמו במחברות שהוזכרו לעיל, ומתחת למדור זה באו הערות וציונים המבררים מנין צמחו הגירסאות, לאיזה כיוון הם מובילים, למאי נפקא מינה, מי מהראשונים הכיר והשתמש בגירסה זו או אחרת, איזה קושיה עשויה גירסה מסויימת ליישב, ועוד ועוד.
המסכת הראשונה שראתה אור היתה מסכת כתובות. היה זה בשנים תשל"ב (כרך א) ותשל"ט (כרך ב); העורך: [[הרב משה הרשלר]]. המדור "ציונים לראשונים" טרם גובש כראוי, והוא אינו מופיע בשני כרכי המסכת. הסינון בין שינויי הגירסאות שיצויינו ובין אלה שניתן להתעלם מהם היה קפדני, ועל כן 112 דפי המסכת נסקרו ועובדו בתוך 2 כרכים בלבד. מסכת סוטה כבר זכתה למדור "ציונים לראשונים", והסינון היה כבר פחות קפדני, שהרי אינך יודע מי יזדקק אי פעם לשינוי זה או אחר, גם אם כעת סבור אתה שאין בו ענין ומשמעות. מסכת קטנה זו (49 דפים), פחות מחצי מזו הקודמת, טופלה אף היא בשני כרכים (בשנת תשל"ז – הראשון, ובשנת תשל"ט – השני). העורך: הרב [[אברהם ליס]]. מסכת יבמות (122 דפים) כבר מכוסה ב-4 כרכים (שנים תשמ"ג-תשנ"ו), אולם יש לציין שבה כבר הושם יתר דגש על קטעי הגניזה, ומאלה נמצאו רבים. גם מסכת נדרים (91 דפים) זוכה ל-3 כרכים (תשמ"ה-תש"נ), ומסכת גיטין (בעריכת הרב הלל פרוש) לכשתסתיים העבודה תמצא את עצמה מפוזרת על גבי 4 כרכים (תש"ס-תשע"א). בדומה לכך גם המסכתות קידושין ונזיר לכשתסתיים העבודה עליהן.
במקביל מצאה המערכת לנכון לטפל גם במשניות סדר זרעים, שגם בהם לא הספיק הרנ"נ רבינוביץ לסקור את הנוסחאות בכתבי היד. שני הכרכים לסדר זה ראו אור בשנים תשל"ב (הראשון), ותשל"ה (השני) בעריכתו של הרב ניסן זק"ש.
לסדרות אלו קדם נסיון של הדפסת התלמוד עצמו עם פירושיו השונים, גירסאותיו וההלכה הפסוקה היוצאת ממנו (על פי "הלכה ברורה" של הראי"ה קוק). נסיון זה החל בהדפסת מסכת ברכות, וכמעט שנסתיימה המשימה, אך שריפה שפרצה בבית הדפוס שבו נעשתה העבודה כילתה אותה, ובידינו היום רק דפי ההגהות שנעשו אז, וחבל על דאבדין.
== התרומה לעולם התורה ולאקדמיה ==
גם אם נמשכת העבודה על פני שנים רבות, החומרים המשמשים אותה (הכרטיסיות והבלוקים) עומדים לעזר לכל חוקר ודורש. עשרות תלמידי חכמים וחוקרים השתמשו בהם לצורך מחקריהם, קיבלו אצלנו את מלוא העזרה והשירות הנדרשים, ואף טרחו לציין זאת בהקדמות המחקרים. בשנים האחרונות נעשית עבודה לרכז את כל החומר במחשב ולהפיקו כדיסק שיופץ בציבור. עבודה זו מתמשכת מעבר למתוכנן בין השאר משום שיוזמיה והמתקצבים אותה ראו לנכון לחזור ולבחון את מידת הדיוק שבהעתקות שנעשו במשך השנים מול המקורות (כתבי היד, קטעי הגניזה והדפוסים הראשונים) שמהם הועתקו (אגב, בדרך כלל נמצאו מדוייקים).
== ההדרת כתבי ראשונים ==
בצד עבודת הנמלים הנ"ל, ועם הפגישה בדברי ראשונים שבהם נעשה שימוש באשר לגירסאות, הוחל במכון גם הטיפול בכתבי הראשונים. חיבור של המאירי, "בית הבחירה", על רבות ממסכתות הש"ס הוהדרו ונדפסו ע"י המכון. פסקי הרי"ד והריא"ז ראו אור בעריכתו של הרב אברהם ורטהיים. הרב הרשלר ערך וההדיר את חידושי הרמב"ן לכמה ממסכתות הש"ס, וכן את תורת הבית לרשב"א ואת עליות דרבנו יונה למסכת בבא בתרא. כאן נדפסו גם "גנזי ראשונים" לכמה ממסכתות הש"ס. ולאחרונה הוספו לרשימת הראשונים את רבנו יהונתן מלוניל.
== ספרים שראו אור ==
עד כה יצאו לאור הספרים הבאים:
* התלמוד הישראלי השלם על מסכתות: יבמות, כתובות, נדרים, סוטה, גיטין [פרקים א-ו].
* בית הבחירה למאירי, לרוב מסכתות הש"ס
* פסקי הרי"ד והריא"ז, לרוב מסכתות הש"ס
* חידושי הרמב"ן למסכתות הש"ס, בהדרתו של הרב משה הרשלר
* עליות רבנו יונה, בהדרתו של הרב הרשלר למסכת בבא-בתרא
* תוספות ר"ש משאנץ, למסכת כתובות
* קובץ ספרי סת"ם
* קובץ ראשונים, למסכתות ברכות; ראש השנה, יומא ותענית; ומועד-קטן
* פירוש הר"י ב"ר מלכי-צדק, למשניות סדר זרעים
* תוספתא שביעית, על נוסחאותיה ופירושיה, בתוספת דיני השביעית מתוך התוספתא כולה, חיי-אדם ומהרי"ל דיסקין, ובירורי הלכה מאת הרב דוד מצגר
* מסכת כותים, בצירוף הערך כותים מהאנציקלופדיה התלמודית
* חידושי הר"י מלוניל על מס' שבת ח"א [פרקים א-ז] בההדרת הרב דוד מצגר, בתוספת הערות והרחבות מהרב דוד מצגר, עם הערות הרב זלמן נחמיה גולדברג
== ספרים העומדים לצאת ==
ספרים העומדים לצאת אי"ה:
* השלמת התלמוד הישראלי השלם: מסכות גיטין [פרקים ז-ט], קידושין, נזיר, נדה
* פירושי הר"י מלוניל למסכת שבת ח"ב
* פירושי הר"י מלוניל למסכת גיטין
* השלמת מפעל פסקי הרי"ד והריא"ז על כל מסכתות הש"ס
==קישורים חיצוניים==
| 