שיטת הקיזוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
ויקיזציה, עריכה
שורה 1:
'''שיטת הקיזוז''' הוא השם המקובל לשיטת ניקוד ב[[ספורט]], על פיה, בסיום ה[[עונה (ספורט)|עונה הסדירה]], מקוצץ מספר הנקודות של כל קבוצות ה[[ליגה (ספורט)|ליגה]] ונערך סיבוב משחקים נוסף. מטרת השיטה הינו ליצור עניין ומתח בליגה על ידי צמצום הנקודות בין הקבוצות.
 
השיטה הונהגה לראשונה בליגתבליגות הכדורגל של ב[[שווייץ]] אך בוטלה בשנת ב-[[2003]]. מאז שנתהחל מ-[[2009]] נהוגה השיטה בליגות הכדורגל של [[ישראל]] ובלגיהו[[בלגיה]].
 
מצד אחד שיטת הקיזוז גורמת למתח ועניין בסיום הליגה בשל צמצום הפערים שהושגו במהלך העונה בין הקבוצות ומכאן להעלאת חשיבותם של משחקי הסיום. מנגד מואשמת השיטה בחוסר ספורטיביות.
 
==ישראל==
===רקע===
בשנת [[2005]] רכש [[ארקדי גאידמק]] את [[בית"ר ירושלים]] והביא לגידול משמעותי בתקציב הקבוצה, כשהוא הופך אותה לעשירהשעלה בהרבה משאר קבוצות הליגה. הדבר התבטא בהחתמת מאמנים ושחקנים זרים ברמה וגבוההגבוהה ובסכומים מופלגיםגבוהים, ובקניית שחקני מפתח בקבוצות מתחרות בליגה;. בשנתיים שלאחר הרכישה זכתה ירושלים ברציפות ב[[מיכאלאלופות המדינה בכדורגל (גברים)|אליפות זנדברגהמדינה]], כשבשנה השנייה היא משלימה זכייה וב[[אריק בנאדודאבל]]. מ[[מכביבעקבות חיפהכך (כדורגל)|מכבינוצר חיפהחשש ב[[התאחדות לכדורגל]] שעקב ההבדל הגדול בתקציבי הקבוצות, האלופהתהפוך ובשניםקבוצתו שקדמושל לגאידמקגאידמק לאלופה בלעדית, וקפטןבדומה לשליטה של [[הפועלמכבי תל אביב (כדורגלכדורסל)|הפועלמכבי תל אביב]], ב[[שמעוןליגת העל גרשוןבכדורסל]].
 
ההשקעה באה על שכרה ובשנתיים הבאות זכתה ירושלים פעמיים ברציפות באליפות המדינה, כשבשנה השנייה היא משלימה זכייה ב[[דאבל]], ונוצר חשש שעקב ההבדל התהומי בתקציבים, תשתלט קבוצתו של גאידמק על הליגה, בדומה לשליטתה האבסולוטית של [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] בליגת העל בכדורסל.
 
===השיטה===
לקראת עונת המשחקים [[2009]]/[[2010]], הציגה [[ההתאחדות לכדורגל בישראל]] שינוי נרחב במבנה הליגות. [[ליגת העל בכדורגל]] תורחבהורחבה ל-16 קבוצות, כאשר לאחר שני סיבובים יקוזז מספר הנקודות בחצי, והליגה תחולק לשלושה חלקים: [[פלייאוף]] עליון למקומות 1-6, פלייאוף אמצעי למקומות 7-10 ופלייאוף תחתון למקומות 11-16, וישוחק סיבוב משחקים נוסף בין הקבוצות בכל פלייאוף.
 
בתקנון ההתאחדות מופיעה ההגדרה הרשמית לשיטת הקיזוז:
 
{{ציטוט|תוכן=מחצית מהנקודות שנצברו ע"י הקבוצות במהלך שני סיבובי המשחקים הראשונים, כאמור בס"ק 1 לעיל, תתבטלנה באופן שבפתיחת משחקי הפלייאוף (העליון, האמצעי והתחתון) תעמודנה לזכות הקבוצות מחצית ממספר הנקודות שנצברו לזכותן בתום הסיבוב השני (השערים - זכות וחובה - יישארו בעיינם).
אם כתוצאה מביטול מחצית הנקודות, תעמוד לזכות קבוצה "חצי נקודה" יושלם מספר הנקודות שנצברו כלפי מעלה.|מקור=תקנון האליפות, סעיף 12ה{{הערה|1=12, תת-סעיף ה'<ref> [http://football.org.il/Game%20Rules/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA.pdf}} תקנון האליפות] של [[התאחדות לכדורגל]], באתר ההתאחדות לכדורגל (PDF)</ref>}}
 
אם כתוצאה מביטול מחצית הנקודות, תעמוד לזכות קבוצה "חצי נקודה" יושלם מספר הנקודות שנצברו כלפי מעלה.|מקור=תקנון האליפות, סעיף 12ה{{הערה|1=http://football.org.il/Game%20Rules/%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA.pdf}}}}
 
===היסטוריה===
כבר בעונתה הראשונה הייתה לשיטה השפעה מכרעת על זהות האלופה. עם סיום העונה הסדירה בעונת 2009/2010, הייתה [[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] במקום הראשון עם 77 נקודות, כשהפועלו[[הפועל תל אביב 6(כדורגל)|הפועל נקודותתל מאחוריה,אביב]] במקום השני עם 71 נקודות, אולם. לאחר קיצוץקיזוז הנקודות ירד ההפרש בין הקבוצות ל-3 בלבדנקודות. בסיום משחקי הפלייאוף זכתה הפועל תל אביב באליפות כשבמאזנה מספר נקודות זהה לזה של מכבי חיפה, 49 נקודות, אך [[הפרש שערים]] טוב יותר. העובדהללא שבאםשיטת הקיזוז לאמכבי היהחיפה מתבצעהייתה מסיימת במקום הראשון עם 87 נקודות, ואילו הפועל תל אביב הייתה חיפהמסיימת זוכהבמקום באליפותהשני עם 84 נקודות. ההשפעה על זהות האלופה גררה ביקורת קשה ואף הביאה להצבעה מחודשת בהתאחדות על המשך הנהגת השיטה, אך מתוך 31 חברי ההנהלה, 7 בלבד התנגדו, ושיטת הקיזוז זכתה להכשר לעונה הבאה.<ref>‏{{הערהOne|1=httpרועי גלדסטון|לא למדו לקח://www.one.co.il/Article/ הקבוצות החליטו על המשך הקיזוז|158905.html|25 במאי 2010}}</ref>
 
גם בעונת 2010/2011 הייתה זו מכבי חיפה שנפגעה מהקיזוז, כשפער של 5 נקודות על השנייה בטבלה, הפועל תל אביב, הפך ל-2 נקודות בלבד. אולם בסיום אותה עונה השכילה חיפה לשמור על היתרון ולזכות באליפות, על אף הקיזוז. בסיום משחק האליפות של חיפה, נשאל יו"ר ההתאחדות, [[אבי לוזון]], לגבי הנהגת השיטה בעונה הבאה ואמר: "לא רוצים? לא יהיה"{{הערה|1=http://sports.walla.co.il/?w=/157/1824033}}.
 
==שווייץ==
ב[[ליגת העל השווייצרית]] הונהגה שיטת הקיזוז מספר שנים עד לביטולה בשנתבעונת [[2003]]/[[2004]].
 
בשיטה השווייצרית הורכבה הליגה מ-12 קבוצות ששיחקו שני סיבובים במתכונת בית-חוץ. לאחר מכן קוזזו הנקודות בחצי והליגה חולקה לפלייאוף האליפות בו מתחרות 8 הראשונות בשני סיבובי משחקים נוספים ולפלייאוף תחתון בו התחרו 4 האחרונות בליגה הראשונה ו-4 הראשונות בליגה השנייה על הזכות לשחק בעונה הבאה בליגת העל, כש-4 הקבוצות שסיימו ראשונות בפלייאוף זכו לכך.
 
השיטה בוטלה בסופו של דבר בשל טענות לחוסר ספורטיביות מצד הקבוצות.<ref>‏{{הערהOne|1=httpמיכל גרונדלנד|גם בשוייץ הבינו://www.one.co.il/Article/ ניסינו את הקיזוז והתחרטנו על כך|158803.html|23 במאי 2010}}</ref>
 
==בלגיה==
לקראת עונת [[2009]]/[[2010,]] נעשונערכו שינויים נרחבים בשיטת [[ליגת העל הבלגית]]. מספר הקבוצות בליגה קטןהוקטן מ-18 ל-16 ושיטת הקיזוז והפלייאוף הונהגה. לפי השיטה החדשה לאחר שני סיבובים במתכונת בית-חוץ מספר הנקודות של הקבוצות מקוזזיקוזז בחצי, והליגה מחולקתתחולק ל-3 חלקים:
* פלייאוף האליפות המורכב מ-6 הקבוצות שסיימו במקומות 1-6, משחקות ביניהן 10 משחקים בשני סיבובים כשבסופם נקבעת האלופה.
* פלייאוף הליגה האירופית המורכב מ-8 הקבוצות שסיימו במקומות 7-14, מחולקת לשתי בתים של 4 קבוצות בכל בית. בכל בית נערכים שני סיבובי משחקים ובסופם שתי הקבוצות שסיימו ראשונות בכל בית נפגשות בגמר הפלייאוף בשני משחקים, כשהמנצחת מקבלת כרטיס ל[[הליגה האירופית|ליגה האירופית]].