דין הקרקע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת קישור חיצוני
מ תקלדה
שורה 5:
דין הקרקע יונק את סמכותו המוסרית מה[[הומניזם]] בעוד שדין הדם מבוסס על ה[[פילוסופיה]] ה[[דטרמיניזם|דטרמיניסטית]]. [[מונטסקייה]], מחסידי זכות הדם, המחיש את דעתו בספר "רוח החוקים" ([[1748]]) בזו הלשון: "דין הקרקע הוא עיוות שנובע מהאמונה שסיח שבא לעולם בין פרות הוא עגל." השקפה זו מבדילה בין אנשים ממוצאיים שונים כמו בין מיני בעלי חיים שונים.
 
התשתית המוסרית של דין הקרקע נוסחה על ידי [[פטריק הנרי]], [[בנג'מין פרנקלין]] ו[[ג'ורג' וושינגטון]] שהצהירו ב[[פילדלפיה]] ב-[[1775]]: "דין הקרקע הוא הכבוד הניתן לכל גבר שחי, עובד ומשלם את מיסיו במושבות שלנו, להתקבל כאזרח בעל זכויות מלאות, שתהיה לו הזכות להביע את דעתו ולהישתתףולהשתתף בכל ההחלטות הנוגעות לו, בלי הבדל במוצאו, אמונתו או עושרו." גם הצהרה זו הבדילה בין גברים משלמי מיסים ובין עניים, נשים, ילדים, עבדים ואינדיאנים, שלא נכללו בין הזכאים לאותן זכויות.
 
בתקופה המודרנית טהרת דין הדם שימש אידאולוגיות קיצוניות, גזעניות, דוגמת [[גרמניה הנאצית]] ובנות בריתה האירופאיות, אולם גם מדינות דוגמת [[ארצות הברית]] עשו שימוש בדין הדם כשקבעו מכסות הגירה אליהן לפי הרכב אוכלוסייה מסוים. לעומת הדוגלים בדין הדם, מדינות דוגמת צרפת הרפובליקנית עשו שימוש בלבדי בדין הקרקע והתעלמו לחלוטין מקיומם של ציבורים אתניים. כאמור, במרבית המדינות מקובל להישתמשלהשתמש בשתי הדרכים, עם דגשים תואמים לצרכים המיוחדים של המדינות השונות.
 
מדינות רבות, בהן האזרחות נקבעת בעיקר לפי דין הקרקע, חוקקו חוקים המעודדים מהגרים, שיצאו מהן, לשוב אל המולדת הישנה, הם או צאצאיהם, על בסיס דין הדם.