תסמונת טרנר – הבדלי גרסאות

* בגיל ההתבגרות מתחילים טיפול בהורמון[[אסטרוגן|אסטרוגן]]. טיפול זה משרה התבגרות, וסימני המין הנשיים מתחילים להתפתח. במקביל מבצעים בדיקות אולטרה סאונד של ה[[רחם]]. ברגע שהרחם מגיע לגודל המתאים, מוסיפים טיפול ב[[פרוגסטרון]], ומופיע דימום דמוי [[וסת]]. הטיפול באסטרוגן נמשך עד גיל מבוגר על מנת לשמור על צפיפות תקינה של העצם ולמנוע מחלות לב.

* אם נמצא כרומוזום Y בחומר הגנטי, יש סיכון גבוה להיווצרות גידולים מסוג של [[גונדובלסטומה]]. ולכן, נהוג לכרות את ה[[גונדה|גונדות]] מיד אחרי האבחנה הגנטית.

* בנות שסובלות מתסמונת טרנר מוטרדות מבעיות הפוריות, הגובה הנמוך וחוסר ההתפחות המינית. תמיכה פסיכו-סוציאלית מתאימה חייבת ללוות את הטיפול הרפואי בכל גיל.