הרצון הכללי – הבדלי גרסאות

כאשר'''הרצון דניםהכללי''', מושג בתאוריהמתוך ה[[פוליטיקהמחשבה מדינית|פוליטיתהפילוסופיה הפוליטית]] של [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], הכרחי לעסוק בשני. מושגי מפתח:המפתח [['הרצון הפרטי]]' ו'''הרצון הכללי'''. המושגים הללו מייצגים באופן בלתי מסוים את הניגודהבידול הקיים בין ה[[אינטרס]] של היחיד לאינטרס הכולל של החברה כציבור.

רוסו מייחס חשיבות גדולה למושג הרצון הכללי. מושג זה מייצג על פי רוסו את סך כל ה"רצונות הפרטיים", שיש לכל הפרטים אשר שותפים באמנהב[[אמנה חברתית|אמנה החברתית]]. רצון זה לא ניתן לחלוקה, ולא ניזון מהשפעות זרות של האינטרסים הפרטיים בחברה. ה[[חירות]] של היחיד באה לידי ביטוי ברצון הכללי. הפרטים בחברה מוסרים את עצמם ואת כל [[זכויות|זכויותיהם]] לידי [[שלטוןממשל|הגוף הציבורי]], כך שבסופו של התהליך, לא מסר בעצם אף אחד אחד את עצמו לשום אדם. הפרט אמנם מאבד את [[חירות האדם|חירותו]] הטבעית, אך זוכה בחירות ממוסדת. הנחת היסוד הבסיסית של רוסו בכל הקשור לרצון הכללי, היא כי אדם מסוגל לוותר על שיקוליו האנוכיים ולפעול למען טובת הכלל. בסופו של דבר זו גם טובתו שלו.