פנגולין עצים קטן – הבדלי גרסאות

* משקל: 3-4 ק"ג

* מספר ולדות: 1-2

 

צבע גופו בצידו העליון הוא חום וגחונו [[לבן]]. ממצחו עד קצה הזנב והרגליים במחציתם מכוסים [[קשקש|קשקשים]] קשים. בכל קשקש שלושה חודים והם סדורים כ[[רעף|רעפים]] ומשמשים להגנה. ה[[זנב]] חזק דיו כדי לשמש גם להנסת אויבים. שערות מכסות את החרטום המוארך, השפתיים, תחתית העיניים והגחון. לשונו של הפנגולין גמישה, ארוכה מאוד, ודביקה בקצותיה, והיא מקופלת בתוך פיו. כשהוא מאתר מזון, לשונו נשלפת במהירות והוא מכה בה ב[[חרקים]] ובכך מצמיד אותם אל לשונו ובולע אותם. הפנגולין הינו חסר שיניים וריסוק החרקים ולעיסתם מתבצע על ידי שיניים קרניות קטנות המצויות בשוער הקיבה.

חוש [[ראייה|ראייתו]] חלש ושמיעתו בינונית משום שהוא חסר כל אפרכסות אוזניים. לעומת זאת, חוש [[ריח|הריח]] שלו מפותח למדי. רגליו קצרות ובקצות אצבעותיהן [[טפר|טפרים]] מאונקלים, חזקים וחדים מאוד. בעזרת הטפרים חודר הפנגולין לקני הנמלים ולתלי טרמיטים. לאחר מכן הוא מחדיר לקנים את חרטומו, שולף את לשונו וצד את מזונו.

 

 

הנקבה [[המלטה|ממליטה]] פעם בשנה ונושאת את גוריה על זנבה עד שהם יכולים להלך באופן עצמאי. בעת סכנה היא מצטנפת ומכנסת את הגורים למרכז המעגל שיצרה, ובצורה זו היא מגוננת עליהם בעזרת ה[[קשקש|קשקשים]] הקשים והחדים, אותם היא זוקפת עד חלוף הסכנה.