לחם משנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
==מנהגים ודינים נוספים==
 
את הלחם לסעודת שבת נהוג לכסות במפה קטנה המיועדת לכך בזמן ה[[קידוש]]. במקורו של המנהג עומד הדין שנאמר ב[[תלמוד]] (פסחים ק ב) "אין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש., ואם הביא, פורס מפה ומקדש". מדבריםדין אלוזה משמעמתבסס כיעל מעיקרהמציאות הדיןבעבר, עדיףבה שלאהיה להביאשולחן אתקטן השולחןונייד ואתלפני האוכלכל לפניאחד קידוש כללמהסועדים. ואולםאולם כבר כתבו ה[[תוספות]] כי בימינו שהשולחנות כבדים וקשה להביאם אחרי קידוש, נוהגים תמיד לפרוס מפה על החלות ולקדש. ואמנם כך דעת רוב ה[[פוסקים]] להלכה. עם זאת, [[הגר"א]] כנאמן לדברי ה[[תלמוד]] היה נוהג שלא להביא את הלחם לשולחן עד אחרי קידוש{{מקור}}, וכך נהגו ההולכים לדרכו.
 
בדברי הפרשנים ישנן שלש סיבות לדין זה של כיסוי החלה:
 
* ישנה קדימות ללחם על פני [[יין]], אך הקידוש נערך לרוב דווקא על יין. לכן נהוג לכסות את החלות.
* זכר ל[[מן]] שכוסה בשכבת [[טל]] מלמטה ושכבת טל מלמעלה.