|
==במלחמת יום הכיפורים==
{{הפניה לערך מורחב|חטיבה 421 במלחמת יום הכיפורים}}
לוחמי החטיבה גויסו עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973. גדוד 2, בפיקודו של רס"ן [[עמי מורג]], התגייס והצטייד בימ"ח בשדה תימן. גדוד 1 (264) בפיקודו של רס"ן [[גיורא לב]] התארגן על גבי טנקים של ביה"ס לשריון בג'וליס. גדוד 3 (257), בפיקודו של סא"ל שמעון בן שושן, התארגן על טנקים של קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט) שישב ב[[מחנה שבטה]] וטנקים שהיו בטיפול בסדנא הגייסית. הגדודים יצאו החל במוצאי יום כיפור בנסיעה על זחלים לכיוון הגזרה המרכזית בסיני (אזור [[טסה (מחנה)|טסה]]). ההצטיידות הייתה חלקית, ולטנקים רבים חסרו זיווד וציוד לחימה בסיסי כגון מקלעים ומשקפות.
לוחמי החטיבה גויסו עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973. החטיבה השתתפה בקרבות הבלימה ולאחר מכן בקרבות הצליחה ב[[הזירה הדרומית במלחמת יום הכיפורים|זירה הדרומית]] במלחמה.
=== קרבות הבלימה ===
[[קובץ:HVחמוטל.JPG|ממוזער|250px|על חמוטל 9.10.73]]
לקראת בוקר ה-[[8 באוקטובר]] התקבצה החטיבה, בפיקודו של המח"ט אל"מ [[חיים ארז]], באזור מתחם "הברגה" שעל [[ציר החת"ם]], מצפון מזרח למתחם גשר פירדאן. החטיבה הייתה בעמדות ממזרח לאזור שבו אמורה הייתה להתנהל ההתקפה האוגדתית של [[אוגדה 162]] ("אוגדת אדן"). בשעות הבוקר המאוחרות, על פי פקודה ממפקד האוגדה, אלוף [[אריאל שרון]], החלה החטיבה לנוע במהירות לגזרה הדרומית. לאחר שהכוחות כבר נעו כמה עשרות קילומטרים על כביש הרוחב לכיוון [[המיתלה]], התקבלה פקודה לחזור לגזרה המרכזית. תנועת הסרק הזאת במסגרת אירועי [[מתקפת הנגד של 8 באוקטובר|התקפת הנגד הכושלת של צה"ל בחזית הדרום ביום ה-8 באוקטובר]] קיבלה מקום מרכזי בעדויות ובדו"ח של [[ועדת אגרנט]]. החטיבה חזרה לגזרה המרכזית, וקיבלה משימה להיכנס לציר "טליסמן" (כביש טסה- תעלת סואץ) ולהיות מוכנה לרדת בציר החת"מ לכיון [[תעלת סואץ]]. גדוד 2 נערך בעמדות ברכס "ציונה" וניהל אש עם טנקים מצריים במתחמי "מכשיר" ו"חמוטל". גדוד 3 ניסה לתפוס עמדות על מתחם "חמוטל" - דיונה מוארכת שחלשה על הצומת החיונית של ציר "טליסמן" עם ציר החת"מ - שהיה ריק מאויב בשעות הבוקר של אותו יום, אולם בשעות אחר הצהריים כבר היה תפוס על ידי חי"ר מצרי מתוגבר באמצעי נ"ט. בקרב הראשון באותו יום נפלו בגזרת "חמוטל" חמישה מלוחמי גדודים 3 ו-2, ונפגעו טנקים ולוחמים נוספים. החטיבה נערכת להגנה בלילה באזור "ציונה" – רכס גבוה השולט על ציר "טליסמן".
עם בוקר [[9 באוקטובר]] יצאה החטיבה למהלך התקפי נוסף בגזרת "חמוטל". בקרבות היום נשא גדוד 2 בעיקר הנטל, והתקפת הגדוד על מתחם "חמוטל" הסתיימה ללא הצלחה. בהתקפה נפלו שמונה מלוחמי הגדוד, נפצעו 45 לוחמים, ונפגעו 19 מתוך 25 הטנקים של הגדוד. כל המ"פים של פלוגות הטנקים של הגדוד נפגעו בקרב והוחלפו. במקביל קודמו גדודים 1 ו-3 לאזור שממערב לחמוטל, והצליחו לחלץ את אנשי מעוז "פורקן" שנחלצו מן המעוז במסע לילי נועז. בקרבות היום נפלו 10 מלוחמי החטיבה.
בלילות ובימים הבאים נערכה החטיבה להגנה סטאטית באזור מתחם "ציונה". ביום [[10 באוקטובר]] הוטל על גדוד 3 לעשות נסיון נוסף לעלות על "חמוטל" ולנסות לאתר ולחלץ נעדרים של החטיבה מקרבות היומיים הקודמים. נסיון זה נכשל אף הוא, במחיר של שלושה חללים נוספים, והיפגעות טנקים ואנשי צוות נוספים.
בבוקר ה-[[14 באוקטובר]] התקבלו ידיעות כי המצרים החלו בביצוע שלב ב' של תוכנית המלחמה שלהם - קידום דיוויזיות השריון לתפיסת שטחים נוספים בעומק מרחב התעלה. החטיבה נערכה בגזרת "ציונה" מול חטיבה 14 מדיוויזיה 21 של צבא מצרים. ב[[קרב השריון של ה-14 באוקטובר]] שהיה קרב קלאסי של שריון בשריון הושמדו עשרות מטנקי החטיבה המצרית. בחטיבה נפגע טנק אחד ונהרג [[מפקד טנק]]. תסריט זה חזר על עצמו גם בגזרות אחרות של האוגדה והפיקוד. באותו לילה נשלחה פלוגה מגדוד 3 לאימון גרירת [[מבצע אבירי לב#גשר הגלילים|גשר הגלילים]], לקראת צליחה שאמורה הייתה להתבצע בימים הבאים.
=== לקראת צליחת התעלה ===
{{ערך מורחב|מבצע אבירי לב}}
[[קובץ:מות לגשר הגלילים בליל הצליחה.JPG|ממוזער|250px|הירתמות לגשר הגלילים בערב ליל הצליחה 15.10.73]]
במהלך ה-[[15 באוקטובר]] התרכזה החטיבה על ציר "עכביש", ופלוגות מגדודים 1 ו-3 נשלחו להביא בגרירה דוברות צליחה מסוג [[יוניפלוט]], המותקנות על עגלות גלגלים. על פי הפקודות, תפקיד החטיבה היה לגרור את אמצעי הצליחה ולאבטח את הגרירה. לאחר ההגעה לתעלה והטלת אמצעי הצליחה למים, הייתה אמורה החטיבה לצלוח את התעלה ולצאת למבצע שמטרתו השמדת בסיסי טילים נ"מ ממערב לתעלה, כדי לפתוח מסדרון פעולה נקי מטילים עבור חיל האויר. עם ערב נרתמה פלוגה מגדוד 3 ל[[גשר הגלילים]], ושתי פלוגות מגדודים 1 ו-3 כבר היו בדרכן כשהן רתומות לדוברות.
מבצע הצליחה היה מותנה בהצלחת הבקעת מתחם [[החווה הסינית]] ופתיחת מרחב נקי לתימרון בידי [[חטיבה 14]]. לקראת המבצע הועברה פלוגה ח' מגדוד 2 תחת פיקוד חטיבת צנחני המילואים ([[חטיבה 247]]) שנועדה לחצות את התעלה ולתפוס [[ראש גשר]] ממערב לה, והובילה אותה בתנועתה לאזור הצליחה ב"מצמד". במסגרת קרבות הדמים שהתנהלו במשך כל הלילה לפתיחת הצומת האסטרטגית "טרטור- לקסיקון", נפגעו כל טנקי הפלוגה ונפלו שבעה מלוחמיה.
גשר הגלילים היה אמור להיות מוטל למים בשעה 22:30, אולם הגרירה נמשכה כל הלילה. הגשר, שתוכנן להרכבה במישור שממזרח לסוללת התעלה, לא נבנה לגרירה באזור דיונות חדות. ציר התנועה של הגרירה חצה פעמים רבות את ציר "עכביש" המתפתל, שהיה עמוס לעייפה בכלי רכב ורק"ם של היחידות שהשתתפו בקרב לכיבוש החווה הסינית ושל חטיבה 247. הגרירה החלה עם 10 טנקים גוררים, ולקראת בוקר כבר היו רתומים לגשר 18 טנקים גוררים, כשטנקי דחפור מסייעים למאמץ הגרירה בדיונות החדות. עם בוקר נקרע הגשר כתוצאה מהעומסים שהופעלו עליו במשך הגרירה.
גם אלמלא קריעת הגשר, לא היה הכח הגורר מצליח לבצע את משימתו, משום שהמשך ציר הגרירה - ציר "טרטור", עדין היה תפוס בידי האויב, וכל מאמצי [[חטיבה 14]] במשך הלילה לפרוץ אותו, שעלו בחללים רבים, לא צלחו. כדי לסייע לחטיבה 14 הועבר לפנות בוקר גדוד 2 ת"פ חטיבה 14.
בינתיים, גדוד 1 ומפקדת החטיבה כבר רצו לחצר הצליחה ב"מצמד", וגדוד 3 קיבל פקודה לעזוב את הגשר ולהתקדם במהירות לאזור הצליחה. תןך כדי תנועתו על ציר "עכביש" נכנס הגדוד למארב נ"ט באזור תעלות החווה הסינית, ושלושה טנקים, בהם טנק המג"ד, נפגעו. מפקד טנק נהרג. גדוד 2, ת"פ חטיבה 14, קיבל פקודה לנסות לפתוח את ציר "טרטור". הנסיון נכשל ועלה לגדוד בחלל אחד ובטנקים פגועים נוספים.
=== הצליחה והקרבות ממערב לתעלה ===
עם בוקר התרכזו בחצר הצליחה ב"מצמד" פלוגות מגדודים 1 ו-3, וכן הגיעו לחצר דוברות סער מתנייעות מסוג "[[תמסח (דוברה)|תמסח]]" (ג'ילואה). 27 טנקים צלחו את התעלה על גבי ה"תמסחים" אל הגדה המערבית, לתוך ראש הגשר במחנות אבו סולטאן שנתפס על ידי [[חטיבה 247]] בפיקודו של [[דני מט]].
לאחר הצליחה הוקצתה פלוגה מגדוד 3 לגדוד מחטיבת הצנחנים שמשימתו הייתה לכבוש ולטהר את השטח לאורך [[תעלת המים המתוקים]] צפונה. הפלוגה נלחמה עם הצנחנים באזור סרפאום ואחד מלוחמיה נפל. הכח החטיבתי בפיקוד המח"ט, הכולל גדוד בפיקודו של מג"ד 1, ובו שתי פלוגות טנקים, האחת מגדוד 1 והשנייה מגדוד 3, ופלוגת קורס מכ"ים [[חרמ"ש]] על גבי [[נגמ"ש]]ים, יצא למבצע במערב התעלה. הכח החטיבתי נע במשך יום שלם (ה-[[16 באוקטובר]]) עשרות קילומטרים בעומק אדמת מצרים כשהוא משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, רכב ומתקנים של הצבא המצרי.
ביום [[17 באוקטובר]] צלחו יתר יחידות החטיבה את התעלה. ביום זה החלו המצרים להתעשת והזרימו כוחות נגד ראש הגשר. גדודי החטיבה 1 ו-2 ניהלו קרבות נגד טנקים וכוחות מצריים במחנות דור סואר, אבו סולטאן ובמתחם "אורי", והנסיון המצרי נבלם. בקרבות אלה נהרגו ארבעה לוחמים. בימים שלאחר מכן הרחיבה החטיבה את ראש הגשר, ועד להפסקת האש ב-[[24 באוקטובר]] כבשה החטיבה כברת ארץ של כ- 250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. בקרבות אלה נפלו 12 מחיילי החטיבה. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית- מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים (שכונתה "ארץ גושן"), יושבת על כביש קהיר איסימעיליה במרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ במרץ [[1974]] במסגרת [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]]. לאחר אימון רענון בשבטה השתחררה החטיבה בסוף מרץ 1974.
48 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמת יום כיפור.
==פעילות בשנים 1974 - 1986==
| 