תפילת מנחה של שבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מהערך תפילת מנחה |
||
שורה 1:
'''תפילת מנחה בשבתות''' שונה מ[[תפילת מנחה]] שכל שאר ימות השבוע, בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני [[תפילת העמידה]], הן בנוסח תפילת העמידה עצמה, והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.
===תחילת התפילה===
לפני התפילה נהוג בכמה קהילות צפון אפריקאיות (בעיקר יוצאי [[יהדות תוניסיה|תוניסיה]] ו[[יהדות לוב|לוב]]) ואצל [[נוסח איטליה|יהודי איטליה]] לומר לקט פסוקים הלקוחים מנבואות הנחמה בספר [[ישעיהו]] (לקט הפסוקים לפי [[נוסח איטליה]] שונה מלקט הפסוקים הצפון-אפריקאי).
לפי שאר העדות מתחילים את התפילה כמו ב[[יום חול]] עד לאחר אמירת מזמור [[אשרי יושבי ביתך]]. לאחר מכן אומרים [[קדושה דסידרא]] (המכונה גם "ובא לציון" בשל המילים בהם היא פותחת). מנהג ייחודי לקהילות צפון אפריקה הוא לשיר את המילים הפותחות של הקטע ("ובא לציון" וכו'). לאחר מכן אומר החזן [[קדיש#חצי קדיש|חצי קדיש]].
===אמירת הפסוק "ואני תפלתי"===
לאחר מכן אומרים את הפסוק בתהילים "ואני תפלתי לך ה' עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך"{{הערה|[[תהילים]], ס"ט,י"ד}}. ההקשר של פסוק זה לתפילת מנחה של שבת הובא ב[[מדרש]]{{הערה|מדרש זה אינו נמצא בקובצי המדרש הקדומים. הראשונים שהזכירוהו הם בעל [[מחזור ויטרי]] ור' [[אברהם בן נתן הירחי]] ב[[ספר המנהיג]].}}:
{{ציטוט|תוכן=אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! אין אומה זו כשאר האומות. אומות העולם שותים ומשתכרים ואינן מודים לך. ואני, אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת רצון.|מקור=}}
המדרש מתייחס לפסוק שבא בתהילים לפני הפסוק "ואני תפלתי" והוא הפסוק "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר"{{הערה|[[תהילים]], ס"ט,י"ג}}. המדרש רואה את שני הפסוקים כמנוגדים: הפסוק הראשון (פסוק י"ג) מדבר על אומות העולם אשר הם "שותי שכר" אך אינם מתפללים, אבל [[דוד]] בא להתפלל ולהודות לה', ב"עת רצון" כלומר זמן בו התפילות מתקבלות. כפי שהוסבר לעיל, זמן עת רצון הינו זמן תפילת מנחה. הפסוק נאמר דווקא בתפילת מנחה של שבת (ולא של אמצע השבוע) כיוון שעל פי המדרש דוד המלך "אכל, שבע ושמח" לפני שהוא בא להתפלל, דבר שאינו מצוי בימות החול בהם האדם טרוד לפרנסתו ואינו מאריך בסעודתו.
ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] נוהגים לומר פסוק זה פעמיים, אך בשאר עדות ישראל אומרים אותו פעם אחת. בעדות ספרדיות רבות אף נהוג שהחזן שר את הפסוק והקהל עונה לו בשירה. בקהילות [[גאורגיה]] נהוג, שהחזן טרם אמירת "ואני תפילתי", מתעטף בטלית, ואומר:" הכון לקראת אלוהיך ישראל", ולאחר מכן אומרים ב' פעמים, "ואני תפילתי...".
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
===קריאה בתורה===
לאחר אמירת הפסוק "ואני תפלתי" [[קריאת התורה|קוראים בתורה]] את תחילת [[פרשת השבוע]] של השבוע הבא. בתקופת ה[[תלמוד]] נהגו גם לקרוא [[הפטרה]] בתפילת מנחה של שבת. המנהג נשאר במקומות מסוימים עד לתקופת ה[[גאונים]], אך לאחר מכן נעלם.
===תפילת עמידה===
לאחר מכן אומר ה[[שליח ציבור]] [[קדיש#חצי קדיש|חצי קדיש]] ולאחר מכן מתפללים [[תפילת שבע]], ולאחריה [[חזרת הש"ץ]].
בתפילה זו מזכירים את השבת כיום מנוחה לעתיד לבוא. השבת המוזכרת בברכה הרביעית היא שבת של ה[[גאולה]].
===אמירת פסוקי צדקתך===
לאחר חזרת הש"ץ אומרים שלושה פסוקים מספר [[תהילים]]: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה'"{{הערה|תהלים ל"ו,ז'}}, "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדֹלות. אלהים מי כמוך"{{הערה|תהלים ע"א,י"ט}}, "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת"{{הערה|תהלים קי"ט,קמ"ב}}. פסוקים אלו מכונים "צו"ץ" בשל [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] שיוצרות האותיות הראשונות של כל פסוק ("'''צ'''דקתך","'''ו'''צדקתך","'''צ'''דקתך").
ביחס לסדר אמירת הפסוקים ישנם שני מנהגים: לפי [[נוסח הספרדים]], [[נוסח ספרד]] וה[[תכלאל]] אומרים אותם כפי הסדר שהובא לעיל (וכפי סדרם ב[[תנ"ך]]). לפי [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח איטליה]] אומרים אותם בסדר הפוך מזה שהובא לעיל. ר' [[אברהם בן נתן הירחי]] ב[[ספר המנהיג]] מציין שהספרדים בתקופתו אמרו את הפסוקים בסדר הפוך (כלומר כמו מנהג אשכנז של היום), והוא תמה על מנהגם ומציין שב[[נוסח צרפת|צרפת]]{{הערה|עדות זו ביחס ל[[נוסח צרפת]] נתמכת גם על ידי [[מחזור ויטרי]].}} וב[[נוסח פרובנס|פרובנס]] אומרים את הפסוקים לפי הסדר' וכך לדעתו צריך להיות (ולמעשה כמו שהספרדים היום אומרים). יש כאן מקרה חריג של התהפכות המנהג בדורות האחרונים: הספרדים הם אלו שבעבר היו אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו יהודי צרפת, להם מסורת קרובה מאוד ליהודי אשכנז, היו אומרים אותם בסדר ישר. כיום דווקא האשכנזים (הממשיכים במידת מה את מסורת צרפת) אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו הספרדים אומרים אותם בסדר ישר.
ההסבר העיקרי לאמירת פסוקים אלו דווקא בתפילת מנחה של שבת גורס ש[[משה]] נפטר, על פי המסורת, ביום שבת בשעה זו. לפיכך אומרים פסוקים אלו כדוגמת [[צידוק הדין]] אותו אומר ה[[אבלות (יהדות)|אבל]], בשל האבלות על מות משה.
כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים [[תחנון]] אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל), וימים בהם אין אומרים [[תחנון]] הם ימי שמחה.
===סיום התפילה===
לאחר אמירת פסוקי צו"ץ אומר ה[[שליח ציבור]] [[קדיש#קדיש שלם|קדיש תתקבל]]. ה[[תכלאל|תימנים]] ורוב ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] אומרים לאחר מכן את מזמור קי"א ב[[תהילים]], ולאחריו קדיש. יש קהילות ספרדיות שבמקום מזמור קי"א אומרות כל שבת מזמור אחר מספר תהילים. בקהילות [[גאורגיה]] נהוג ב"שבת תשובה" אומרים את מזמור נ"א מתהילים. האשכנזים (גם [[נוסח אשכנז]] וגם [[נוסח ספרד]]) לא נוהגים לומר כלל קטעים אלו. לאחר מכן אומרים הספרדים והאשכנזים את תפילת [[עלינו לשבח]] (בנוסח הבלדי אצל [[יהדות תימן|יהודי תימן]] [[נוסח איטליה|ובנוסח האיטליאני]], אין אומרים "עלינו לשבח"). האשכנזים והמרוקאים מוסיפים אחריה קדיש, ובזה מסתיימת התפילה.
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
| |||