רפואה מבוססת ראיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}) |
מ ←עקרונות וכלים: פתיחת ר"ת |
||
שורה 28:
השאלות מפורקות לשאלות משנה על פי התייחסותה של שאלת המחקר לאבחון, לפרוגנוזה, לטיפול ומניעה או לסקירת ספרות. כך למשל כאשר שאלת המחקר נוגעת לאבחון, השאלות יבררו אם מבחן האבחון נבדק בקבוצה מגוונת (כזו הכוללת אנשים חולים בדרגות חומרה שונות, אנשים שטופלו וכאלו שלא טופלו, אנשים הסובלים מהפרעות דומות למחלה שמבקשים לאבחן וכולי), האם התוצאות כוללות את [[יחס נראות|נראות]] המבחן או מאפשרות לחשבו, האם המבחן נבדק בקבוצת אוכלוסייה המתאימה לחולה וכן הלאה. כאשר שאלת המחקר נוגעת לטיפול, יבררו השאלות האם המחקר היה מבוקר באופן רנדומלי, האם כל משתתפיו גם סיימו אותו, כמה גדול היה אפקט הטיפול, האם היתרונות האפשריים שווים את הסיכונים והעלויות וכן הלאה.
מערכי השאלות הקיימים, למרות שאינם מאוד קפדניים, מסננים ביעילות מחקרים בבחינת מהימנותם ותקפותם. הם מוצאים 98 אחוזים מהפרסומים הרפואיים כלא מתאימים לשימוש קליני<ref>Haynes, 2002</ref>. שיטות שונות מדרגות את עוצמת הראיות הרלוונטיות, הראיות החזקות ביותר מגיעות ממחקרים רנדומליים מבוקרים, [[ניסוי כפול-סמיות|כפולי-סמיות]] (שמשתתפיהם כמו גם נותני הטיפול, אינם מודעים לשייכות כל משתתף לקבוצה הנחקרת או לקבוצת הביקורת) שתוכננו כהלכה או מסקירה שיטתית של מחקרים כאלו, הראיות החלשות יותר מגיעות מקצה הקשת אליבא דה
לאחר סינון והערכת הראיות המחקריות, ממוצה המשמעות הקלינית לחולה שעל הפרק ומיושמת לגביו.
לא ניתן לפרש וליישם את הידע שנצבר בתהליך ללא ידע רפואי בסיסי. לרוב שונה החולה ממשתתפי קבוצת המחקר, הוא יכול להיות מבוגר יותר, חולה יותר או לסרב לשתף פעולה עם הטיפול. הידע הרפואי הבסיסי מאפשר לזהות את התאמת התשובה המחקרית לחולה ואת היכולת ליישם אותה. קבוצת העבודה לרפואה מבוססת ראיות מדגישה גם את הצורך המסורתי בהבנת הצרכים הרגשיים של החולה, באמפטיה וחמלה כלפיו ומציעה להשתמש בטכניקות של
<!-- ==מחלוקת==
| |||