ירושלים של זהב (תכשיט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה+דרוש מקור |
|||
שורה 1:
[[חז"ל]] מציינים את תרומתה של [[רחל בת כלבא שבוע|רחל]], בתו של [[כלבא שבוע]], להשגיו של [[רבי עקיבא]] בעלה בלימוד התורה. לפי האגדה רבי עקיבא היה רועה את צאנו של כלבא שבוע, אחד מעשירי ירושלים, ורק בגיל ארבעים החל ללמוד תורה. ומעשה שהיה כך היה:
==האגדה==
{{ציטוטון|ראתה [[רחל בת כלבא שבוע|רחל]], בתו של כלבא שבוע, בעקיבא שהוא צנוע ומעולה, אמרה לו: אם אתקדש לך, תלך לבית המדרש? אמר לה: הן. נתקדשה לו בצנעה. שמע אביה והוציאה מביתו והדירה הנאה מכל נכסיו. הלכה ונשאה לרבי עקיבא. בימות החורף היו ישנים במתבן... אמר לה: אלמלי היה בידי, הייתי נותן לך '''ירושלים של זהב''' (מין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו). בא [[אליהו הנביא]] ונדמה להם כבן אדם וקרא על הפתח ואמר להם: תנו לי קצת תבן, כי אשתי ילדה ואין לי במה להשכיבה. אמר רבי עקיבא לאשתו: ראי אדם זה שאפילו תבן אין לו. אמרה לו: לך ולמד בבית המדרש. הלך וישב שתים עשרה שנה בבית המדרש לפני רבי אליעזר ורבי יהושע. כאשר חזר מקץ שתים עשרה שנה לביתו שמע את אשתו אומרת לשכנתה: הלוואי שישב וילמד עוד י"ב שנה. מבלי להיכנס אל הבית חזר לאחוריו, וכעבור שתים עשרה שנה נוספות שב לביתו ועמו עשרים וארבעה אלף תלמידים, כאשר חזר רחל נדחקה אליו לנשק את רגליו וכאשר רצו התלמידים לגרשה אמר להם שיניחו לה כי "תורתי ותורתכם שלה היא". כאשר שמע כלבא שבוע שהגיע רב גדול לעיר רצה להתיר את נדרו (למרות שלא זיהה את רבי עקיבא), שאל אותו רבי עקיבא אם היה יודע שילמד היה נודר כך? ענה לו כלבא שבוע שאם היה יודע אפילו הלכה אחת לא היה נודר כך. אמר לו רבי עקיבא שנדרו מותר כי הוא חתנו}}.
==בהלכה==
בהלכות [[מלאכת הוצאה|הוצאת]] [[תכשיט (שבת)|תכשיט]] ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ב[[שבת]], כתוב ב[[משנה]] כי אסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת בתכשיט "עיר של זהב"{{הערה|{{משנה|שבת|נז|א}}.}}, ולפי מה שמסר [[רבה בר בר חנה]] בשם רבו [[רבי יוחנן]] הכוונה היא לתכשיט עיר של זהב כמו שעשה רבי עקיבא לאשתו.
|