העשרה סביבתית – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Ursus.malayanus.zoo.jpg|שמאל|ממוזער|240px|[[דוב מלאי]] מנסה להוציא מזון שהוכנס על ידי צוות גן החיות לכלי דמוי [[חבית]] מחוררת, אליה יכול הדוב לתחוב את ידיו. לעתים המזון המחולק לחיות מוכנס לכלים מעין אלו ולא מוגש בצורה ישירה כדי להעשיר את סביבתו של בעל החיים ולגרום לו להפעיל את כישוריו כדי להשיג את מזונו - בדומה למתרחש בטבע]]

[[תמונה:Asian elephant enrichment.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פיל אסייתי]] משחק עם כדור גדול ממדים בגן חייותחיות ב[[דנבר]]. בטבע, משתמשים הפילים בחדק בין השאר כדי לעקור [[עץ|עצים]] ולתלוש [[עלה|עלים]] מענפיםמ[[ענף|ענפים]] גבוהים, ומתקן זה מאפשר לפיל להשתמש בחדק בצורה דומה]]

'''העשרה סביבתית''' (או '''העשרה התנהגותית''') היא שם כללי לפעולות הנעשות במטרה להעשיר, לשפר ולגוון את שגרת יומו של [[בעלי חיים|בעל חיים]] החי ב[[בעלי חיים בשבייה|שבייה]], לנצל עד-תום את שטח הכלובה[[כלוב]] בו הוא מוחזק, לתת ביטוי להתנהגויות וליכולות ספציפיות שמפגין ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] בטבע ולהגדיל את סך אפשרויות הפעילות שלו. מטרתן של פעולות ההעשרה לשפר את איכות החיים של בעלי החיים המוחזקים בשבייה: הן מדרבנות את בעלי החיים לבצע [[פעילות גופנית]] המבוצעת ב[[טבע]], מציבות בפניהם אתגרים המאלצים אותם להפעיל את ה[[אינטליגנציה]] שלהם, מגבירות את המגוון והטווח של ההתנהגויותה[[התנהגות|התנהגויות]] הנורמליות האופייניות למין ומפחיתות את הטווח של ההתנהגויות הלא-נורמליות שנובעות מהשבי.

הצורך בהעשרה סביבתית נובע מכך שחייהם של בעלי החיים בשבייה פשוטים וקלים הרבה יותר מחייהם בבר: בטבע בעלי החיים נתקלים ללא הרף בפרטים שונים ובסביבות חדשות המאתגרות אותןאותם ובמזוןוב[[מזון]] שיש צורך להפעיל [[מחשבה]] כד להגיע אליו או [[ציד|לצוד]] אותו, והם מצויים בסביבה מגוונותמגוונת המאפשרת להם להפגין שלל התנהגויות ופעולות. בשבייה, לעומת זאת, רוב הצרכיםה[[צורך|צרכים]] מסופקים ללא כל מאמץ על ידי האדםה[[אדם]], וכתוצאה מכך בעלי חיים רבים שלא תסופק להם העשרה סביבתית יחושו [[שעמום]], [[מחלה|יחלו]] וילקו בהתנהגות [[דיכאון|דיכאונית]]. ההעשרה הסביבתית מתאימה לבעלי חיים המוחזקים בצורות שונות של שבייה, דוגמת [[גן חיות|גני חיות]] ופינות-חי, מקלטים לחיות פגועות, משק החי, מכוני [[מחקר]] ואף [[חיות מחמד]] המוחזקות בבתים.

ההעשרה הסביבתית מועילה לכל בעל חיים אינטליגנטי דיו, דוגמת [[יונקים]], [[עופות]], מינים מסוימים של [[זוחלים]] ואפילו [[רכיכות]] אינטליגנטיות כמו [[תמנון|תמנונים]]. מטבע הדברים, אצל [[מין (טקסונומיה)|מינים]] שונים ההעשרה הסביבתית לובשת צורות שונות, לפי מידת האינטליגציהה[[אינטליגנציה]] של המין, יכולותיו הגופניות והמנטליות ואופי ההתנהגות הטבעית שלו. ככל שהמין אינטליגנטי יותר, כך על צורות ההעשרה להיות מתוחכמות ומורכבות יותר, כדי לענות על צרכיו המנטליים והפיזיים של המין. כך, לדוגמה, אצל [[לטאות]] יכולה ההעשרה הסביבתית להתבטא בהכנהבהכנסה לכלוב של [[עלה|עלים]] המדמים את סביבת המחייה הטבעית של הלטאה וענפים עליהם יכולה הלטאה לטפס, ואצל [[אוגר|אוגרים]] ו[[עכבר|עכברים]] במתקן "גלגלת" בו הם יכולים לרוץ ולבצע [[פעילות גופנית]], שאיננה מתאפשרת תמיד בשטח הכלוב הקטן. אצל בעלי חיים גדולים ומפותחים יותר, דוגמת [[שימפנזה|שימפנזות]], מתבטאת ההעשרה במתקנים גדולים עליהם יכולים השימפנזות לטפס, בדימוי סביבתן הטבעית ובמאכלים חדשים המוגשים לשימפנזות בצורות שונות הדורשות מהן להפעיל את האינטליגציההאינטליגנציה כדי להגיע לאוכלל[[אוכל]].

באופן כללי, ההעשרה הסביבתית מתבטאת בדרך כלל במתקנים, [[סולם|סולמות]] או חבלים[[חבל]]ים שעליהם יכולים בעלי החיים לטפס, באביזרים חדשים (טבעיים ומלאכותיים) המוכנסים לכלובים, בריחותב[[ריח]]ות שמרוססים על נקודות מסוימות בכלוב בעל החיים ומניעות אותו לביצוע התנהגויות טבעיות, בסידור מחדש של סביבת המחייה של בעל החיים, במאכלים חדשים, ובצורות הכנה חדשות למזוןל[[מזון]] המקובל (דוגמת [[הקפאה]]). בנושא זה יש חשיבות לדמיון של המטפלים ולמידת התקשורתה[[תקשורת]] בין החיות ובינםובין המטפלים. כך למשל, ב[[גן חיות|גני חיות]] שונים נוהגים להכניס מזון לתוך [[גזע (עץ)|גזע עץ]] או להקפיא אותו בגוש [[קרח]] שעל בעלי החיים להפעיל אינטליגנציה כדי להגיע אליו, ולהביא צעצועים[[צעצוע]]ים או חפצים אחרים שיכולים [[סקרנות|לסקרן]] את בעלי החיים ולגרותו[[גירוי|לגרות]] אותם.