הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת קוצר"

נוספו 1,620 בתים ,  לפני 8 שנים
[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר. אב המלאכה במשכן היה שקצרו את הזרעים שהכינו לצורך הסממנים.
[[קובץ:Discovered_honey_.jpg|שמאל|ממוזער|190px|[[דבש#הפקת הדבש|רדיית דבש]] אסורה מדרבנן]]
==שיעורה==
שיעורה, תלוי במטרת הקצירה; לצורך מאכל אדם – [[כגרוגרת]]; לצורך מאכל בהמה – כמלוא פי [[גדי]]; לצורך [[הסקה]] – בדי לבשל שיעור כגרוגרת מתוך [[ביצה|ביצת]] [[תרנגול|תרנגולת]]<ref name="הערה_ב">משנה תורה, זמנים, שבת, ח, ה</ref>.
==תולדות ואיסורים דרבנן==
מתולדותיה כל פעולה של איסוף פירות (קצירה/[[בציר]]/קטיפה)<ref>בבלי, שבת, [[s:שבת עג ב|עג, ב]]</ref>, והפרדת דבר ממקום גידולו (כגון הרמת רגב עפר שצומחים בו [[עשבים שוטים|עשבים]] והפרדתו מהקרקע<ref name="הערה_א">ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מח, ב בדפוס וילנא)</ref>).
==איסורים דרבנן הקשורים למלאכה זו===
* איסור שימוש בעצים (המחוברים לקרקע), כגון להניח עליהם חפצים בשבת<ref>[[משנה]], [[מסכת ביצה|ביצה]], ד, ב</ref>.
* תלישת דבר ממקום שאיננו מקום גידולו (הרגיל) ([[עציץ]] שאין לו נקב המחברו לקרקע)<ref>בבלי, שבת, קח, א</ref>.
* [[דבש#הפקת הדבש|רדיית דבש]]<ref name="הערה_א" />
* [[רכיבה]] על סוס.
 
==מחלוקת התלמודים==
נחלקו התלמודים האם מלאכת קוצר הינה רק בגידולי קרקע או לא. לפי דעת ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מסכת שבת פרק כ"ג}} גם ה[[דייג]] נחשב ל"קוצר", מכיון שכל הפרשת דבר ממקום גידולו נחשב ל"קוצר", והפרשת הדג מהמים גם היא כזו. לעומת זאת, כותבים ה[[ראשונים]] שהתלמוד בבלי אינו סבור כך, ולכן המושיט ידו למעי בהמה ודלדלה את העובר במעיה (הפרידו ממקור חיותו){{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קז|א}}.}} אינו חייב משום קוצר אלא משום נטילת נשמה. כמו כן כתב ה[[ריטב"א]], שלפי הירושלמי גם [[חליבה]], נחשבת ל"קוצר".