הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

נוספו 1,864 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{תקנות ביהדות}} '''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התל...")
 
 
'''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות.
 
==רקע היסטורי==
לאחר [[תקופת התלמוד]], בסוף [[המאה ה-5]] לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.}}{{הערה|בהקדמה ל[[משנה תורה]].}} תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה חדל להיות מקור סמכות אחיד ובלעדי. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.{{הערה|שציפנסקי, עמ' ב-ג.}}
 
עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל. זאת בשונה מ[[תקנות הקהילה]], שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה [[ביזור|בוזרה]] ליחידות [[הקהילה היהודית|קהילתיות]].{{הערה|שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.}}
 
==תוקף הלכתי==
 
 
==לקריאה נוספת==
* [[שמחה אסף]], '''תקופת הגאונים וספרותה''', ירושלים, תשט"ו
* הרב ישראל שציפנסקי, '''התקנות בישראל''' (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 1992
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:משפט עברי]]