הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

נוספו 1,286 בתים ,  לפני 9 שנים
 
==תוקף הלכתי==
[[צבי גרץ]] ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו ה[[סנהדרין]], ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.{{הערה|צבי גרץ, [[דברי ימי ישראל]], חלק ג, עמ' 137.}} למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן [[שו"ת|תשובות]] הלכתיות [[קזואיסטיקה|קזואיסטיות]].{{הערה|שם=דורות ראשונים}} לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחוה גם מזו של הסנהדרין.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.}}
 
{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}