הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

נוספו 306 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
'''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן [[תקנות חז"ל]] שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן [[ביזור|בוזרו]] הסמכויות לכל [[הקהילה היהודית|קהילות ישראל]], כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.
 
קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות [[שו"ת]] מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת ה[[ראשונים]], אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,{{הערה|שם=דורות ראשונים|הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], '''דורות ראשונים''', חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.}} 19 תקנות,{{הערה|ח. טיקוצ'ינסקי, '''תקנותמצוטט הגאונים'''אצל (ב[[גרמנית]])שציפנסקי, תורגם ל[[עברית]] בידי מ. חבצלת, ירושלים,עמ' תש"כסב.}} והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.{{הערה|שציפנסקי, עמ' סא.}}
 
מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא [[חרם דרבנו גרשום]]. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רא"ש]], כלל מג, ח.}}
 
==תוקף הלכתי==
[[צבי גרץ]] ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו ה[[סנהדרין]], ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.{{הערה|צבי גרץ, [[דברי ימי ישראל]], חלק ג, עמ' 137.}} למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן [[שו"ת|תשובות]] הלכתיות [[קזואיסטיקה|קזואיסטיות]].{{הערה|שם=דורות ראשונים}} לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחוהשפחותה גם מזו של הסנהדרין.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.}}
 
{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}
 
==לקריאה נוספת==
* ח. טיקוצ'ינסקי, '''תקנות הגאונים''' (ב[[גרמנית]]), תורגם ל[[עברית]] בידי מ. חבצלת, ירושלים, תש"כ
* [[שמחה אסף]], '''תקופת הגאונים וספרותה''', ירושלים, תשט"ו
* הרב ישראל שציפנסקי, '''התקנות בישראל''' (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 1992
* פרופ' [[אליאב שוחטמן]], "לדרך קביעתן של תקנות הגאונים", בתוך: '''שנתון המשפט העברי''' (כרך יא-יב, עמ' 686-665), תשמ"ד-תשמ"ו
 
==קישורים חיצוניים==