תקנות הגאונים – הבדלי גרסאות

קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות [[שו"ת]] מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת ה[[ראשונים]], אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,{{הערה|שם=דורות ראשונים|הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], '''דורות ראשונים''', חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.}} 19 תקנות,{{הערה|ח. טיקוצ'ינסקי, '''תקנותמצוטט הגאונים'''אצל (ב[[גרמנית]])שציפנסקי, תורגם ל[[עברית]] בידי מ. חבצלת, ירושלים,עמ' תש"כסב.}} והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.{{הערה|שציפנסקי, עמ' סא.}}

[[צבי גרץ]] ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו ה[[סנהדרין]], ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.{{הערה|צבי גרץ, [[דברי ימי ישראל]], חלק ג, עמ' 137.}} למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן [[שו"ת|תשובות]] הלכתיות [[קזואיסטיקה|קזואיסטיות]].{{הערה|שם=דורות ראשונים}} לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחוהשפחותה גם מזו של הסנהדרין.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.}}