הבדלים בין גרסאות בדף "טלילה לוי בן-זכאי"

הגהה וקישורים, קישור לאתר אישים
(הגהה וקישורים, קישור לאתר אישים)
[[קובץ:talila.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טלילה לוי בן זכאי]]
'''טלילה לוי בן-זכאי''' (נולדה ב-[[3 בדצמבר]] [[1930]]) [[שחקן תיאטרון|שחקנית תיאטרון]], [[עיתונאי]]ת ו[[תסריטאי]]ת [[ישראליישראל|ישראלית]]ת.
 
==ביוגרפיה==
טלילה בן-זכאי נולדה ב-[[3 בדצמבר]] [[1930]] ב[[ירושלים]], בת לשרה לבית טנצמן ויוחנן בן-זכאי לבית גלוברמן מסטולין שב[[בלארוס]]. גרה במעונות עובדים א' ולמדה ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]] בירושלים ובסמינר "אשכולי" לגננות. במקביל הייתה חברה ב[[תנועת הצופים]]. בגיל 16 גויסה ל"[[ההגנה|הגנה]]" והוצבה בקורס קשר. יום לאחר החלטת האו"ם על [[תוכנית החלוקה]] נשלחה לפתוח את תחנת הקשר בשכונת [[ימין משה]], נוכח [[העיר העתיקה]].
 
בנובמבר 1948 שוחררה מצה"ל כדי להשלים לימודיה ב[[סמינר לוינסקי]], בשל הצורך הלאומי בעובדי הוראה עם בוא גל העלייה הגדול. לאחר 3 שנות הוראה עברה לעבוד במחלקת הצופן של [[משרד החוץ]], ובמקביל הצטרפה לתיאטרון "זירה" בניהולו של מיכאל (מיקו) אלמז, תיאטרון חובבים אוונגארדי[[אוונגרד|אוונגרדי]]. ב"זירה" שיחקה, בין השאר, בהצגות "נער השעשועים של העולם המערבי", "המעגל המרובע" ו"בדלתיים סגורות" של [[ז'אן פול סארטר]]. ב-1953 הוזמנה להופיע בתיאטרון "[[האהל]]" בהצגות כמו "העיר הזאת", "הדגן הוא ירוק", "מתחת לגשר", "דרך הטבק" ועוד. בן-זכאי למדה משחק אצל [[פאני לוביץ']], פיתוח קול אצל לולה שנצר, והתקבלה לביה"ס של [[התיאטרון הקאמרי]].
למדה משחק אצל [[פאני לוביץ']], פיתוח קול אצל לולה שנצר, והמתקבלה לביה"ס של [[התיאטרון הקאמרי]].
 
ב-[[26 בדצמבר]] [[1954]] נישאה בן-זכאי לשחקן [[אורי לוי]]. לזוג נולדה בת אחת. ב-1955 עברה ביחד עם אורי לוי לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בהצגות "[[ירמה]]", "אגדות לוד", "תק על תק" ועוד.
 
לאחר [[מלחמת סיני]] נקלע התיאטרון למשבר וחבריו נקראו לחפש מקור פרנסה חלופי. בן-זכאי נענתה
להצעת "[[גלי צה"ל]] להצטרף לצוות העורכים בתחנה, לתכניות כמו: "כרטיס כניסה", "דואר צבאי 1005 – תוכנית כבקשתך לקטעים נדירים", "הערב" – תוכנית ראיונות ראשונה ב[[שידור חי]] לצדו של משה בן אפרים, ובהמשך [[ישעיהו בן-פורת]], [[דן פתיר]], שמואל שגב ואחרים., "מקום טוב באמצע" עם [[יצחק בן-נר]], "רוליטה", "האדם השלישי", "בשעה זו" ועוד.
 
ב-1962 הוזמנה לקבל על עצמה את מדור התרבות של העתוןהעיתון "[[מעריב]]", ונשארה בעתוןבעיתון עד צאתה לגמלאות. במסגרת עבודתה ב"מעריב" הגישה במשך מספר שנים מדי שבת בבקרבבוקר על בימת התיאטרון הקאמרי את "שבתרבות", לצדו של [[אבי בטלהיים]].
 
בן-זכאי פרסמה שני ספרים: האחד לנוער - "אחרי הצלצול השלישי" – עם איורים של [[יעקב פרקש|זאב]], והאחר לתינוקות: "יומומן" לתיעוד שנת החיים הראשונה.
 
בן-זכאי כתבה [[תסריט]]ים לקולנוע ("[[השכונה שלנו]]", "[[התרוממות (סרט)|התרוממות]]") ולטלוויזיה ("אליק בליק בום" לילדים, והדרמות: "דודי ורעי" ו"מקרה גבול"), וכן [[תסכית]]ים לרדיו.
 
משנת 1996 בן-זכאי היא חברה פעילה בעמותת "ליל"ך" – לחיות ולמות כבוד, ובמסגרת התנדבותה בעמותה היא מרכזת את הוצאת הבטאון :"חיים בכבוד" היוצא לאור פעמיים בשנה.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיון רגיל:לוי בן זכאי, טלילה}}
* {{אישים2|טלילה בן זכאי}}
 
{{מיון רגיל:לוי בן -זכאי, טלילה}}
[[קטגוריה:שחקני תיאטרון ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]