מזיק וניזק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
 
==מקורות לאיסור ולתשלומים ==
נחלקו הראשונים{{רצוי מקור}} מנין הוא האיסור על אדם להזיק לאדם אחר. יש שלמדו זאת מדין {{ציטוטון|[[ואהבת לרעך כמוך]]}}, ויש שלמדו זאת ממקורות אחרים.
 
בנוגע למחייב תשלומי המזיק והניזק כתבו הראשונים שבשונה מ[[סברא|סברת]] "ממוני גבך" המחייב את כל דיני [[תשלומים (משפט עברי)|התשלומים במשפט העברי]] הרי שמזיק הוא חידוש שחידשה התורה, ולכן הוא נחשב כ"מלווה הכתובה בתורה" - חיוב שחידשה התורה והמתנה עליו נחשב כמתנה על מה שכתוב בתורה{{הערה|תוספות בכתובות נ"ו ע"א.}}. במקום מסויים הגדירו חכמי התוספות את חיובי המזיק כ"עונש"{{הערה|תוספות בבא קמא ב ע"א.}}.
 
==סוגי הנזיקין==
סוגי הנזיקין, נחלקים למספר חלקים: בעוד שהתורה חייבה ללא ספק אדם המזיק אדם אחר לשלם, ולא רק אם הזיק בגופו אלא אפילו אם ממונו הזיק חייב הוא לשלם לפי המסכתא הרחבה העוסקת בדיני [[ארבעה אבות נזיקין]] הרי שקיימים נזקים שאינם נגרמים באופן ישיר, אלא באופן עקיף. נזקים אלו נקראים "גרמי". נחלקו החכמים בהלכות אלו, ורוב החכמים סבורים שאין חייבים לשלם על דיני דגרמי, אך למרות זאת נפסקה ההלכה כ[[רבי מאיר]] שדן דיני דגרמי וסבור שהמזיק באופן של "גרמי" חייב לשלם.