בקלווה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השם הערבי שאול מטורקית |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''בקלווה''' (ב[[טורקית]]: Baklava) הוא [[מאפה]] פופולרי מתוק במטבחים ה[[המטבח היווני|יווני]], ה[[המטבח הבלקני|בלקני]], ה[[המטבח הרומני|רומני]], ה[[המטבח הערבי|ערבי]], ה[[המטבח הארמני|ארמני]] וה[[המטבח הטורקי|טורקי]]. המאפה עתיר ב[[סוכרוז|סוכר]], מה שגורם לטעמו להיות עשיר במיוחד.
משערים כי [[אשור|האשורים]] במאה השמינית לפנה"ס המציאו את הבקלווה. הימאים והסוחרים ה[[יוון העתיקה|יוונים]] שהיו מפליגים מזרחה גילו את הבקלווה במהרה. הם הביאו את המתכון לקינוח ל[[אתונה]]. התרומה העיקרית של היוונים למנה זו היא המצאת טכניקה של הכנת בצק שאיפשרה לרדד את הבצק לעובי של עלה, בניגוד לבצק הקשה הדומה ל[[לחם]] של האשורים. למעשה, המילה "[[בצק פילו|פילו]]" הוטבעה בידי היוונים, שמשמעה ביוונית עלה. תוך זמן קצר בכל מטבח של עשירים הוכנו קינוחי בקלווה לכל אירוע חשוב.
בקלווה היא קינוח רב שכבות ומסובך, אשר עשוי עלים דקיקים של בצק פילו, ששומנו והונחו בשכבות בתבנית אפייה מלבנית, או שגולגלו לצורת צינור. [[אגוז|אגוזים]] או [[פיסטוק|פיסטוקים]] טחונים היטב מונחים בין שכבות הבצק, האגוזים והבצק נאפים ומושרים בתמיסה של סוכר ואו מיץ [[לימון]] או [[דבש]] ו[[תבלין|תבלינים]] עם [[מי ורדים]]. במטבח הטורקי והיווני מקובל לחתוך את הבקלווה למשולשים, מרובעים או מעוינים ולהגיש. כמו כן, במטבח הטורקי מקובל לרדד את הבצק ולחתוך אותו לעיגולים. בקלווה מגולגלת שנחתכה בצורת גלילים המושרים בסירופ קרויה במטבח הטורקי בשם "סאראיליאה" (סאראי הוא ארמון ה[[סולטאן]]).
| |||