רעידה עוקבת – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=רעידת אדמה|אחר=פירוש אחר |ראו=[[אפטרשוק (פירושונים)]]}}

 

מרבית הרעידות העוקבות ממוקמות מעל לכל אזור הקרע ומתרחשות לאורך מישור ההעתק עצמו או לאורך [[העתק|העתקים]] נוספים באותה יחידת [[נפח|הנפח]] שהושפעה על ידי המאמץ שנקשר ברעידה הראשית. באופן טיפוסי, הרעידות העוקבות ממוקמות עד למרחק הזהה לאורך הקרע ממישור ההעתק.

נמצאו מספר חוקים אמפיריים הקשורים למגניטודה ול[[תדירות]] של רעידות עוקבות:

 

 

<math>n(t) = \frac {K} {c+t}</math>

נוסחאות אלה והצבת נתונים בהן משקפות רק את מרבית רעידות האדמה אך כמובן שלא את כולן שכן זהו [[חוק אמפירי]] ואין לו די אחיזה במציאות.

 

[[קובץ:Gutenberg-richter.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]

 

===[[חוק גוטנברג-ריכטר]]===

רעידות עוקבות מסוכנות ביותר עקב היותן בלתי צפויות וחזקות וביכולתן להגביר את הנזק לו גרמה רעידת האדמה הראשית. לדוגמה, מבנים שזועזו ברעידת האדמה הראשית עלולים לקרוס כתוצאה מהרעידה העוקבת. לרעידות אדמה גדולות יש רעידות עוקבות בעוצמה גבוהה שיכולות להימשך חודשים ואף שנים רבות. דוגמה לכך היא [[רעידת האדמה בניו מדריד (1812)]] במזרח [[ארצות הברית]], שהתרחשה באזור של שקט [[סייסמולוגיה|סייסמי]] יחסי, שרעידות עוקבות שלה עדיין מתרחשות מפעם לפעם על פי [[חוק אומורי]] שלעיל. באזורים סייסמיים פעילים ישנן אלפי רעידות אדמה חלשות בשנה, שרובן אינן מורגשות ולפיכך רצף הרעידות העוקבות מסתיים כשקצב רעידות האדמה חוזר למה שהיה לפני רעידת האדמה הראשית.

 

 

[[קטגוריה:סייסמולוגיה]]