זילותא דבי דינא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''
==מחלוקת האמוראים==
שורה 19:
</center>במידה ונפסוק שכאשר הבעל ביטל את הגט - הגט מבוטל, אזי תקנת חכמים, האוסרת את הביטול עצמו, היא למעשה חסרת כל תוקף משפטי. כדי להעניק עוצמה ומשמעות לתקנה, בהכרח חייבים לומר שגם בדיעבד הגט איננו בטל. העיקרון "אם כן מה כח בית דין יפה" איננו מבטא עניין תדמיתי אלא שיקול משפטי מהותי, הנוגע לתוקפו ועוצמתו של הדין. הראב"ן מקשר בין הדין של "מה כח בית דין יפה" לבין הדין של זילותא דבי דינא ומעצם ההשוואה ניתן להסיק שגם דין זילותא דבי דינא מבטא יסוד מהותי-משפטי: פסיקה של בית הדין תקפה ושרירה, כל עוד לא הוכח בצורה חד משמעית שהפסק מוטעה.
לפי הראב"ן מסקנת רב נחמן היא כדעת רבא שחוששים לזילותא דבי דינא, אלא שלמרות שאת הפסק - לפי פירוש הראב"ן - ביצע לפני שרבא הקשה על דבריו מדבריו של רבי מנחם בר יוסי, הגמרא מסבירה שהוא לא טעה בה שכן חלוקים התנאים בכך, ויש גם דיעה חולקת. רוב הראשונים חלוקים על הראב"ן ופוסקים שלהלכה לא חוששים לזילותא דבי דינא{{הערה|אנציקלופדיה התלמודית בערך.}}.
נחלקו הראשונים האם קיים זילותא דבי דינא רק כאשר נשעה מעשה על פי בית הדין. לפי התוספות גם כאשר בתי הדין פסק וחוזר בו מפסק עוד לפני שנעשה מעשה על פיו קיימת זילותא בכל שהוא חוזר בו מפסקו, ולפי ה[[רמב"ן]] וה[[רשב"א]] קיימת זילותא רק כאשר נעשה מעשה על פיו, בכך שעל פי נעשה מעשה שלא כיאות{{הערה|הראשונים כולם בבא בתרא ל"א ב.}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||