חיי אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 4:
הספר עצמו בנוי בחלוקה לפרקים (הנקראים "כללים"). 69 פרקים בהלכות על סדר היום ועוד 155 פרקים בהלכות שבת וחגים. הספר נחשב לאחד הספרים היסודיים ב[[אחרונים]] ואף מוזכר פעמים רבות בספר [[משנה ברורה]] של רבי [[ישראל מאיר הכהן]]. רבי אברהם דנציג הלך לעולמו בגיל 73, היו שמצאו בזה רמז לספרו העיקרי שחיבר ("חיי אדם" ב[[גימטריה]] 73).
היו גם שערערו על מעמדו של הספר בטענה כי בזמן כתיבתו עסק המחבר במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה. רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו [[שדי חמד]] דוחה טענה זו ומונה שורה ארוכה של גדולי תורה שראו ברבי אברהם דנציג פוסק בר סמכא.
המהדורה הראשונה הודפסה בשנת [[תק"ע]] בעילום שמו של המחבר. המהדורה השנייה הודפסה בשנת [[תקע"ט]], לאחר שמצבו הכלכלי של הרב דנציג הורע והוא נאלץ להתמנות למורה הוראה ב[[וילנה]]. במהדורה זאת גילה את שמו. מאז זכה החיבור לעשרות מהדורות, אולם בחלקן הרשו לעצמם המדפיסים לשנות ולהגיה כהבנתם.{{הערה|1=[[אורי דסברג]], [http://www.moreshet.co.il/sedra/UploadFiles/shabat/1180.pdf "אל תוסיפו ואל תגרעו" - על התגלגלות המהדורות השונות של הספר], עלון "[[שבת בשבתו]]" ואתחנן, תשס"ז, על פי א"י גולדראט, "סיני" עא}} הספר היה מספרי ההלכה המרכזיים של [[יהדות אשכנז]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסית]] במאות ה-19 ו[[המאה ה-20|ה-20]], עד שבמחצית השנייה של המאה ה-20 דחק ספר משנה ברורה את רגלי כל ספרי ההלכה האחרים
הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר על שם הספר "חיי אדם" בספרו "מקור ברוך" שבחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף אחד לא יעשה קיצור מספרו שהרי אף אחד לא יקרא לספרו "קיצור חיי אדם". למעשה, ספר בשם "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר ב[[ה'תרי"ד|תרי"ד]] ([[1854]]) ב[[דפוס ראם|דפוס יוסף ראובן ראם]] שב[[וילנה]].
==קישורים חיצוניים==
*
* {{היברובוקס||חיי אדם|24600|וילנה תק"ע}}
* {{היברובוקס||חיי אדם|49396|וילנה תקע"ט}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי הלכה]]
| |||