זינגשפיל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: uk:Зінгшпіль
מ ניסוח
שורה 3:
הזינגשפילה הראשונים תורגמו כנראה מאופרות בלאדה [[אנגליה|אנגליות]] משלהי [[המאה ה-18]]. גם אופרות קומיות [[צרפת|צרפתיות]] (אופרה קומיק) הועברו לעתים קרובות לגרמנית. הזינגשפיל נחשב לבידור קל ועממי, לרוב בביצוע להקות נודדות בניגוד ללהקות קבע מבוססות במרכזים מטרופוליטניים.
 
עלילות הזינגשפיל קומיות או רומנטיות בטבען, בדרך כלל, ולעתים קרובות יש בהן יסודות של קסם וכשפים, יצירי דמיון ומאפיינים מוגזמים קומית של טוב ורע. אף כי מוטיבים טראגיים היו שכיחים פחות, יש לציין שרוברוב הזינגשפילה התופסיםשתופסים עדיין מקום ברפרטואר האופרה המודרני החשוב, הם אלה שנכתבו על נושאים רציניים יותר, כמו "[[פידליו]]" של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]] או "הקלע החופשי" של [[קרל מריה פון ובר|ובר]].
 
[[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] נגע בסוגה, על פי הזמנה קיסרית לתיאטרון הלאומי החדש ב[[וינה|ווינה]], ביצירתו "[[החטיפה מן ההרמון]]" משנת 1782. הוא המשיך לכתוב בסוגה זו יצירות כמו "Der Schauspieldirektor"
ו"[[חליל הקסם]]", אם כי יש טוענים שזו האחרונה ממזגת בה מספר ניכר של יסודות מסוגות שונות, מוזיקליות ודרמטיות, ומשום כך אי אפשר להגדיר אותה באופן ברור ומובהק כל כך.
 
הזינגשפיל נחשב למבשר האופרה הגרמנית הרומנטית, ורבים ממלחיני הסוגה, כמו בטהובן וובר, סללו את הדרך לסגנון האופראי המורכב יותר, הנקשר עם [[ריכרד וגנר|וגנר]], [[ריכרד שטראוס]] ואחרים. אלא שכתוצאה מהתפתחות זו התיישן הזינגשפיל עצמו, ביסודו של דבר, ונעלם עד סוף [[המאה ה-19]]. פרט לקומץ יצירות, רוב הסוגה איננה נחשבת עוד, על פי רוב, לחלק מן הקאנון הקלאסי המודרני.