המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: vi:Chiến tranh Nga-Thổ Nhĩ Kỳ (1806-1812) |
|||
שורה 50:
העות'מאנים התקדמו באיטיות רבה ורק באוגוסט [[1811]] חצו את ה[[דנובה]] בכוח משמעותי. ב-[[2 בספטמבר]] כוח עות'מאני בהיקף 36,000 חיילים ניצב בגדה הצפונית וכוח נוסף בן 30,000 חיילים עמד בקרבת המעבר לגדה הדרומית. מולם עמד כוח רוסי בפיקוד של קוטוזוב שמנה 10,000 חיילים בלבד, אך למרות יחסי הכוחות לא פתחו העות'מאנים במתקפה. כתוצאה מכך, הצליח קוטוזוב לארגן את כוחותיו, לבקש ולקבל תגבורת צבאית לאזור. לקראת אמצע ספטמבר מנה הכוח הרוסי 25,000 חיילים.
קוטוזוב הבין שבכדי להכריע את המלחמה עליו להעביר חלק מכוחותיו לגדה הדרומית ובכך לכתר את העות'מאנים ולנתק את הקשר שלהם עם הפיקוד העליון בדרום. ב-[[1 באוקטובר]] חצו הרוסים את הדנובה ופתחו במתקפה בכוח שמנה 5,000 [[חיל רגלים|חיילי רגלים]], 2,500 [[
עד לאמצע אוקטובר הצליחו הרוסים להתקדם לשטחי [[בולגריה]] והכוח העות'מאני נסוג לכיוון [[סופיה]].
|