חיל החלל הרוסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 24:
בשנת 1964, על מנת לרכז את פעולות החלל בייצור רכיב חלל חדשים, כמו גם בנושאים תפעוליים של רכב החלל הוקם המינהל המרכזי לאמצעי החלל (Центральное управление космических средств). בשנת [[1970]] אורגן מחדש כמינהל ראשי (Главное управление космических средств) הכפוף ל[[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה|חיל הטילים האסטרטגיים]]. עד שנת 1981, המרכז היא אחראי לפיתוח ויישום של מערכות השיגור לחלל.
בשנות ה-70 המאוחרות הופיעו סימנים להתדרדרות בתפקוד חילות השיגור השונים ובנסיבות אלה, משרד הההגנהההגנה של ברית המועצות החליט בשנת 1981 על הכפפת המינהל הראשי לאמצעי החלל ישירות ל[[המטה הכללי הרוסי|מטכ"ל]]. בשנת 1986 המינהל הפך המינהל לשליטה באמצעי החלל (Управление начальника космических средств). בשנת 1992 הוא הפך לכוחות החלל צבאיים (Военно-космические силы), שהיה לחלק ממפעילי אתר השיגור בייקונור, פלסצק וסבובודני (1996), הכוחות היו אחראים גם המרכז העיקרי לפיקוד ובקרה של רכיבי חלל ע"ש טיטוב, הממוקם 40 קילומטרים מזרחית למוסקבה - ב[[גוליצינו-2]] (הידוע גם בשם אובייקט 413 או קראסנוזנאמנסק). יחידות של כוחות החלל היו גם באולנגורסק ובכפר לחטוצי ב[[מחוז לנינגרד]].
בשנת 1997, הכוחות היו לחלק מ[[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה]].