ברירה קבוצתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא הוסרה הכפילות הנכונה :) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר ל[[זולתנות]]. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ה[[הכחדה]] גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.<ref>Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.</ref> תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון [[ברירת שארים]] וברירה בין [[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרטגיות יציבות אבולוציונית]].
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
| |||