גוש אמונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הקמת התנועה: פברואר ומועצה מורחבת |
|||
שורה 7:
==שנים ראשונות==
בתחילה, התבטאו פעילויות גוש אמונים בעיקר בהפגנות נגד הסכמי ההפרדה ב[[גולן]]. במסגרת זו התיישבו תלמידי ישיבת [[מרכז הרב]] בבונקר ב[[קוניטרה]], מה שהפך יותר מאוחר ליישוב [[קשת (יישוב)|קשת]]. בהמשך החלו בפעילות התיישבותית מעשית באמצעות הקמת גרעין 'אלון מורה' שנועד להתיישב בשומרון. לאחר שלא הצליחו לשכנע את שר הביטחון דאז [[שמעון פרס]] לקבל אישור להתיישב ב[[שכם]], עלו בט"ו ב[[סיוון|סיון]] תשל"ד ([[5 ביוני]] [[1974]]), יחד עם הרב [[צבי יהודה קוק|צבי יהודה הכהן קוק]] לחווארה (ארבעה קילומטרים מדרום ל[[שכם]]) והכריזו על הקמת '[[אלון מורה]]' במקום (גם בנסיונות הבאים להתיישב בשומרון נעשה שימוש בשם זה). בעקבות החלטת הממשלה, פונו המתיישבים בידי [[צה"ל]]. פחות מחודשיים לאחר מכן נעשה הניסיון השני להתיישב באזור שכם. מנהיג ה[[אופוזיציה]] דאז, [[מנחם בגין]], הגיע למקום והצהיר כי "אין ממשלה שיש לה זכות למנוע מיהודי להתיישב בכל מקום בארץ ישראל".
הנסיון השני של גוש אמונים לחדש את ההתיישבות היהודית ההיסטורית בשומרון נעשה חודש לאחר מכן; ב-[[25 ביולי]] עלו פעילי גוש אמונים וחברי-כנסת מן הימין, ל[[תחנת הרכבת מסעודה (סבסטיה)|תחנת הרכבת הנטושה סבסטיה]] ליד הכפר הערבי [[שומרון (עיר)|סבסטיה]]. הממשלה הציבה להם אולטימטום של 4 ימים להתפנות ולאחר שפקע הם פונו בכח על ידי [[צה"ל]]. נסיונות נוספים להתיישב במקום נעשו במהלך [[1975]](ב-[[5 במרץ|5]] וב-[[19 במרץ]] וב-[[25 בנובמבר]]) שבכולם פונו המתיישבים ביום בו הגיעו למקום.
| |||