חבר הקבוצות והקיבוצים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה+הרחבה |
|||
שורה 15:
כבר ב-[[1927]] הקיבוצים שדגלו בקיבוץ גדול ופתוח פרשו והקימו את "[[הקיבוץ המאוחד]]",
הוויכוח בין הקבוצה הגדולה לקטנה היה בשלושה מישורים:
* המישור האידאולוגי: תומכי הקבוצה הקטנה האמינו כי זו הדרך להגשמת אידאל עבודת הכפיים ועבודת החקלאות.
* המישור החברתי: קבוצה מנוכרת לעומת קבוצה אינטימית שרק יחידים יכולים להצטרף אליה ואינם מתקבלים בקלות. אנשי הקבוצה הקטנה סברו כי האינטימיות עדיפה בחיים משותפים.
* המישור הארגוני: תומכי הקבוצה הגדולה האמינו כי היא מתאימה יותר לקליטת עלייה, יתרון הגודל מאפשר לפתח חיי חברה ותרבות פעילים יותר, וצפויה לקבוצה הגדולה הצלחה כלכלית היות שהיא משק מגוון שאינו עוסק רק בחקלאות.
ב-[[1930]] בכנס בגניגר החליף הארגון את שמו ל"חבר הקבוצות" ואחת החלטות הייתה להתמקד בחקלאות ולהפסיק לקיים פלוגות עבודה בערים.
שורה 25 ⟵ 28:
בשנת [[1939]] העלה [[ברל כצנלסון]] הצעה, בפני וועידת [[הקיבוץ המאוחד]] שהתקיימה ב[[נען]], להתאחד עם "חבר הקבוצות". ההצעה התקבלה אמנם בוועידה, אך לא יושמה, בגלל התנגדות הנהגת הקיבוץ המאוחד ובראשה [[יצחק טבנקין]].
בשנת [[1951]] נוסד "[[איחוד הקיבוצים]]" על ידי קבוצת המיעוט ש[[הפילוג בקיבוץ המאוחד|פרשה מן הקיבוץ המאוחד]] ואשר כללה את תומכי [[מפא"י]]. מספר חודשים מאחר יותר התאחד חבר הקבוצות, שכלל 43 קבוצות, עם איחוד הקיבוצים, לגוף משותף בשם "[[איחוד הקבוצות והקיבוצים]]".
==חבר הקבוצות של הפועל המזרחי==
| |||