עמדה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ די להפרעות |
הרחבה, המשך יבוא |
||
שורה 4:
ב[[פסיכולוגיה]], מושג העמדה זכה למאות רבות של הגדרות לאורך השנים, מאז החלה הפסיכולוגיה לעסוק בו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]. בין החשובות שבהן ניתן למנות את זו הרואה את העמדה כצירוף של שלושה רכיבים: רכיב [[הכרה|הכרתי]] או [[קוגניציה|קוגניטיבי]], רכיב [[רגש]]י ורכיב [[התנהגות]]י. הרכיב הקוגניטיבי מתייחס ל[[תפיסה|תפישותיו]], [[מחשבה|מחשבותיו]], [[ידע|ידיעותיו]] ו[[אמונה|אמונותיו]] של ה[[אדם]] ביחס לאובייקט שיכול להיות אדם, [[רעיון]], נושא או [[ארגון]]. הגישה התלת-רכיבית טוענת כי ישנו קשר בין הרכיבים השונים. בין התומכים הבולטים בגישה זאת ניתן לציין את [[גורדון אולפורט]].<BR>
גישה נוספת לעמדה מתייחסת לשני רכיבים בלבד: קוגניטיבי ורגשי. על פי גישה זו, ייתכנו עמדות הקשורות להתנהגות וייתכנו גם עמדות שאינן קשורות אליה.<BR>
גישה שלישית מזהה בעמדה ממד אחד: '''רגש''', או '''הערכה'''. גישה זו רואה את העמדה כעוצמת ההערכה החיובית או השלילית שיש לאדם ביחס לאובייקט.
פן בעייתי הקשור לתפקיד זה, בא לידי כך שאנשים שנמנים על ה[[מעמד חברתי|מעמדות החברתיים]] הנמוכים, נוטים פעמים רבות לאמץ עמדות שליליות ביחס לבני אדם מקבוצות נחשלות; בכך הם מחזקים בצורה מסוימת את [[דימוי עצמי|דימויים נעצמי]], כיוון שהם יכולים לתפוש עצמם כקבוצה שאינה נמצאת בתחתית הסולם.<BR>
תפקיד נוסף המיוחס לרכישת עמדה הוא סיוע ב[[קבלת החלטות]].
==הקשר בין עמדה להתנהגות==
[[מרטין פישביין]] ו[[אייזק אייזן]] טענו, כי עמדה יכולה לשמש בסיס טוב לניבוי התנהגות, כאשר המדידה מתבצעת בפרק זמן קרוב להתנהגות, וכאשר העמדה תואמת את אופי ההתנהגות. הם קבעו את שלושת העקרונות הבאים לניסוח טענתם:
# עמדה כללית מהווה בסיס טוב לניבוי כלל ההתנהגויות הרלוונטיות אליה.
# עמדה ספיצפית מהווה נבאי טוב להתנהגות ספציפית.
# הזיקה בין מדידת העמדה לבין ההתנהגות גוברת ככל שפער הזמנים ביניהן קצר יותר.
דגש שונה מציגים [[ראסל פאזיו]] ו[[מארק זאנה]]. לטענתם, עמדה משמשת נבאי טוב יותר להתנהגות כאשר העמדה מתגבשת בעקבות מגע ישיר עם אובייקט העמדה. ההתנסות המוחשית תורמת לצבירת [[ידע]] רב ובלתי אמצעי אודות האובייקט, מה שמקל על האדם לשלוף את העמדה מ[[זיכרון|זיכרונו]].
על פי [[תאוריית ההתנהגות המתוכננת]] שהציע אייזן, ההתנהגות בפועל מושפעת בעיקר מהכוונה של האדם לבצע אותה. ככל שלאדם ישנה שליטה רבה יותר על התנהגותו, יתחזק הקשר בין הכוונה להתנהגות. התאוריה נמצאה בעלת [[תוקף]] גבוה ומיושמת, בין היתר, בתחומי ה[[פרסום]], [[יחסי ציבור]] ותכנון [[שירותי בריאות]].
==שכנוע==
==ראו גם==
* [[סטריאוטיפ]]
* [[דיסוננס קוגניטיבי]]
* [[התניה אופרנטית]]
* [[התניה קלאסית]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13602
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]
| |||