ספקולציה (כלכלה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
בשנת [[1936]] כתב הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינרד קיינס]]: "ספקולנטים אינם מהווים סיכון כבועות בזרם שוטף של פעילות יזמית. אך הסיטואציה נעשית חמורה כאשר הפעילות היזמית נהפכת לבועה בתוך מערבולת של ספקולציה". [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] עצמו נהנה מיתרונות הספקולציה עד תום, כאשר ניהל מעין גרסה קדומה ל[[קרן גידור]]. הקרן אותה ניהל השיגה תשואה מצוינת כמעט בכל שנה, בממוצע 13%, גם בזמן [[השפל הגדול]], באמצעות השימוש באסטרטגיות השקעה מודרניות במיוחד לאותה תקופה, כגון פיזור ההשקעה גם ל[[סחורה|סחורות]] ו[[שער חליפין|שע"ח]], ו[[מכירה בחסר]].
==רגולציה על פעילות ספקולטיבית==
בעולם קיימות רגולציות שונות שמטרתן לצמצם את פעילות הספקולנטים בשווקים. כזה הוא [[מס טובין]], שנועד לצמצם את הפעילות הספקולטיבית בשוק [[מטבע חוץ|המט"ח]], ובכך לכאורה לייצבו. במאי [[2008]], מנהיגי [[גרמניה]] הציעו להטיל חרם בינלאומי על מסחר ספקולטיבי בנפט, בהאשימם את קרנות הגידור בעליית מחירי הנפט של [[2008]]. ב- 21 בינואר [[2010]], נשיא [[ארצות הברית]], [[ברק אובמה]], חתם על [[חוק וולקר]] שמטפל בפעילות ספקולטיבית של הבנקים שאינה מטיבה עם הלקוחות שלהם. החוק מציין כי השקעות ספקולטיביות מצד הבנקים שיחקו תפקיד מפתח ב[[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|משבר הכלכלי העולמי]].
==ראו גם==
| |||