תעלת ההטיה – הבדלי גרסאות

בשנים 1950–1967 נפגעו מאש סורית 377 חיילים ואזרחים ישראלים, מהם 121 הרוגים. אלו היו 310 ימים של חילופי אש, בהם נאלצו הישראלים ברצועת הספר להיכנס ל[[מקלט (מיגון)|מקלטים]]. הגזרה הסוערת ביותר מבחינת ירי סורי הייתה גזרת [[תל קציר]]. בשנת 1955 היה המספר הרב ביותר של תקריות, 52 ימי אש. הנזק החומרי ביישובים הישראלים הגיע לכ-20 מיליון [[דולר]] (במחירי שנת 1992). בסה"כ הסורים הכשירו תוואי לתעלה שאורכו 40 ק"מ, והכינו תעלה מדופנת שאורכה 1.5 ק"מ בדרום [[רמת הגולן|הגולן]]. כיום ישנן בשטח שתי תעלות מדופנות, זכר לימים עברו: בצד הישראלי יש קטע תעלה מדופן למוביל הישראלי בגזרת [[רמת כורזים|כורזים]], ובצד הסורי דאז – דרום הגולן – ישנן שתי תעלות הטיה שלא הושלמו. 'המלחמה על המים' למרגלות הגולן היוותה גורם מרכזי לפרוץ [[מלחמת ששת הימים]], היא נפסקה רק כאשר צה"ל עלה לרמת הגולן ביוני 1967 ושם קץ לתוקפנות הסורית.{{הערה|‏שרג‏שריג ופעיל, 2005, עמ' 155, 161‏.}}