דפוס ראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:דפוס בעזרת HotCat
שורה 12:
== השימוש בדפוסים ראשונים ==
השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבעותק הראשון הכירו לפני שנים רבות. השימוש בדפוס ראשון רווח גם בספרות הלא יהודית, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים).
 
[[קובץ: |שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
 
בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קירבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו בשוגג או במזיד, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן [[צנזורה|הצנזורה]] האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה.
 
ישישנו [[קונצנזוס]] נרחב בקרב המהדיריםהעוסקים בההדרת ספרים, שבמקרה של חשד לשגיאה או שגיאה ודאית בספר שכבר נדפסו ממנו כמה דפוסים, הדבר המתבקש ביותר הוא לגשת ולהשוות לדפוס הראשון המשקף קירבה למקור. לאחר פעולה זו ניתן לשער השערות ולהסיק מסקנות, אך כדי לעשות זאת צריך לעשות את המינימום הנדרש והוא לבדוק בדפוס הראשון.
 
החשיבות לציון תאריך הדפוס הראשון ומקום הדפסתו - בפרסומים, הינה רבה מאוד, כי בדרך כלל היא חושפת את זמן חיותו של מחבר (חוץ מספרים שנדפסו מכתבי יד עתיקים), וגם נותנת אינדיקציה ואפשרות להבין אילו מחברים ראו דפוס זה אם בכלל; ועל פי זה ניתן לחשוף גניבות ספרותיות, העתקות, ורמיזות שונות של כותבים אחרים בני אותה התקופה.
 
ניתן למצוא דוגמאות רבות לשימוש שעושים המהדירים בדפוס ראשון; כל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה תציין בשער הספר כי מהדורתה הינה על פי דפו"ר (דפוס ראשון או דפוסים ראשונים). ניתן למצוא בהוצאת "[[מוסד הרב קוק]]" מאות ספרים כאלה, וכן בהוצאת "[[מכון ירושלים]]" ועוד, וגם בהוצאות אוניברסיטאיות.
 
 
[[קטגוריה:ספר]]