דפוס ראשון
בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד. בעצם השימוש במונח "דפוס ראשון" מתכוונים לומר שזו הפעם הראשונה שהוא עלה על מכבש הדפוס, ועד אז הוא היה רשום בכתב יד בלבד.
סוגי דפוס ראשון ומידת תועלתם
עריכהספר שזכה למהדורות רבות ולדפוסים שונים, לרוב הדפוס השני נדפס על פי הדפוס הראשון, וכך גם הדפוסים הנוספים השתמשו אף הם בדפוסים הקודמים (אם בדפוס הראשון ואם בדפוס אחר שהיה זמין למדפיסים החדשים). בתהליך זה בדרך כלל חלו שיבושים שונים.[1]. במקרים אחדים יש גם חשיבות לדפוס השני וזאת מאחר שהם תיקנו את הדפוס הראשון על פי כתבי יד. לעיתים קרובות דינו של דפוס ראשון כדין כתב יד.
יש סוגים אחדים של דפוס ראשון, ולמעשה כל אחד מהם קובע את ערכו של אותו הדפוס:
- סוג א'- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, וכיום לא ניתן למצוא כלל כתב יד של אותו חיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון משקף את הנוסח היחיד ששרד[2].
- סוג ב'- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, אך כתבי יד אחרים מכילים גרסאות שונות של אותו החיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון דינו כדין כתב יד.
- סוג ג' - דפוס ראשון שהודפס מכתב יד, אך כתב היד שממנו נדפס אותו דפוס ראשון - נמצא אף הוא לפנינו. במקרה זה, לרוב אין כל חשיבות לטופס הדפוס הראשון, וכתב היד נעשה לנוסח העיקרי[3].
- סוג ד- דפוס ראשון שהודפס מכתב יד משובש הוא לפעמים נחות לעומת דפוס שני אם אנו יודעים שהדפוס השני נדפס מכתב יד אחר שעולה באיכותו על כתב היד שממנו נדפס הדפוס הראשון. אלא שבדרך כלל המדפיסים של הדפוס השני משתמשים בדפוס הראשון כבסיס, וזאת גם במקרה שעומד לפניהם כתב יד שלם.
השימוש בדפוסים ראשונים
עריכההשימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט מתקופת ההשכלה, אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, והמהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום הההדרה רווח גם בספרות הלא יהודית, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי[4]. אין ההדרה של ספר שחיברו ראשון או אפילו אחרון שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים)[5].
בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קרבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו בשוגג או במזיד[6], פעמים מתוך מטרה לתקן[7] ופעמים מתוך מטרה לקלקל[8], בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן הצנזורה האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו[9].
ישנו קונצנזוס נרחב בקרב העוסקים בההדרת ספרים, שבמקרה של חשד לשגיאה או שגיאה ודאית בספר שכבר נדפסו ממנו כמה דפוסים, הדבר המתבקש ביותר הוא לגשת ולהשוות לדפוס הראשון המשקף קרבה למקור. לאחר פעולה זו ניתן לשער השערות ולהסיק מסקנות, אך כדי לעשות זאת צריך לעשות את המינימום הנדרש והוא לבדוק בדפוס הראשון.
החשיבות לציון תאריך הדפוס הראשון ומקום הדפסתו - בפרסומים, רבה מאוד, כי בדרך כלל היא חושפת את זמן חיותו של המחבר (חוץ מספרים שנדפסו מכתבי יד עתיקים), וגם נותנת אינדיקציה ואפשרות להבין אילו מחברים ראו דפוס זה אם בכלל; ועל פי זה ניתן לחשוף גנבות ספרותיות, העתקות, ורמיזות שונות של כותבים אחרים בני אותה התקופה[10].
ניתן למצוא דוגמאות רבות לשימוש שעושים המהדירים בדפוס ראשון; כל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה תציין בשער הספר כי מהדורתה היא על פי דפו"ר (דפוס ראשון או דפוסים ראשונים). ניתן למצוא בהוצאת "מוסד הרב קוק" מאות ספרים כאלה, וכן בהוצאת "מכון ירושלים" ועוד, וגם בהוצאות אוניברסיטאיות שונות.
לקריאה נוספת
עריכה- הרב יצחק ישעיה וייס, בתוך קובץ נזר התורה, שנה שביעית גיליון א' (יד) עמוד רל"ה, "שבשתא כיון דעל על" (המאמר עוסק בנושא: טעויות רבות שנתהוו כתוצאה משיבוש דפוס אחד).
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ראו לדוגמה: אריה שטיינהרט, כור זהב, ירושלים תרצ"ו, עמוד ב: "כי באמת תורת הרב ז"ל נחוץ לפירוש ומדרש לפירושים, לנקותו, לצרפו מטעיות ושיבושים, אשר נפלו בו ברבות השנים והורק מכלי אל כלי בהעתקות ודפוסים שונים...". ראו גם קובץ אור ישראל (מאנסי) כרך כ"ז (שנה ז, ג) עמוד קצ"ז הערה 5.
- ^ דוגמה לכך הוא הספר "אור החיים" לרבי חיים בן עטר. וראו בהערות להלן דברי הרב ראובן מרגליות.
- ^ דוגמה יפה לכך היא התלמוד הירושלמי שנדפס לראשונה בוונציה מתוך כתב יד ליידן. מאחר שכתב יד ליידן קיים הרי הוא עדיף על פני הדפוס (גרסת דפוס של כתב יד ליידן יצאה לאור בידי האקדמיה ללשון העברית).
- ^ ראו לדוגמה: שמואל קרויס, הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודים 77, 112, 128, 367. וכן: דב רטנר, אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. ואברהם קפלן, דברי תלמוד חלק ראשון, עמוד כ"א. וראו מאמרו של רפאל נתן רבינוביץ במבוא לספרו דקדוקי סופרים.
- ^ יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראו לדוגמה "טור" מהדורת שירת דבורה, וכן שולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים.
- ^ ראו נפתלי בן מנחם, "ספרי מוסד הרב קוק" ירושלים 1970, עמוד 165: "..."אור החיים" על התורה הוא אחד הספרים שזכו להתחבב בכל תפוצות ישראל, אך מרוב המהדורות שהספר זכה להן נפלו בו שיבושים רבים שבאו על תיקנם בחיבור זה, שבו הוגה הספר על פי הדפוס הראשון ויניציא"ה תק"ב שיצא בחיי המחבר. הרב מרגליות אומר: "בספר הזה שנדפס הרבה פעמים יחד עם החומש ובספר בפני עצמו נפלו הרבה שיבושים בדפוסים מאוחרים עד כי ילאה המעיין לעמוד על כוונת רבינו"...."
- ^ פרופ' שמואל מירסקי כותב באחת מביקורותיו, כנראה שמאחר שנשמטה המלה "כלל" בדפוס ראשון, עשו המגיהים בדפוסים המאוחרים גרסה חדשה משלהם"...ראו מאמרו בסורא, ד, (תשכ"ד) עמוד 77.
- ^ או להתאים את הכתוב לאמונתו של המבקר, המגיה, או המהדיר.
- ^ כתבי רבנים חרדים רבים צונזרו; המפורסם ברבנים שצינזרו את כתביו הוא החתם סופר, שכמה ממאמריו בשבח ארץ ישראל והעיסוק במלאכה, הושמטו בכוונה תחילה מתוך חשש שישפיע בציבור החרדי. בפורום החרדי "בחדרי חרדים" ישנו אשכול שלם המוקדש לצנזורה חרדית.
- ^ ראו דוגמה לכך בספרי הפולמוס בעד ונגד ספר "חמדת הימים": ספר "אוצר חמדת ימים" לדוד קוסובסקי שחור (ב"ב תשס"ט). ובקונטרס שנגדו "אר"ש חמדה" לאריאל אהרונוב (ב"ב תש"ע).