|
|
|
==חייו הבוגרים==
בין [[1722]] עד [[1723]] היה למשך שמונה חודשים כומר מחליף בכנסייה ה[[פרביטריאניתפרסבטריאניזם|פרסביטריאנית]] הקטנה בעיר [[ניו יורק]]. הכנסייה הזמינה אותו להישאר אך הוא החליט לסרב. לאחר שלמד חודשיים בביתו, היה [[מורה פרטי]] בייל בשנים [[1724]] עד [[1726]], וקנה לעצמו שם של מורה מצוין.
ב-[[15 בפברואר]] [[1727]] הוא הוסמך ככומר של [[נורתהמפטוןנורת'המפטון]] וכעוזרו של סבו סולומון סודארד. הוא היה כומר לומד, ונהג ללמוד שלוש עשרה שעות מדי יום ביומו, באותה שנה הוא נשא לאישה את שרה פיירפונט. באותו הזמן היא הייתה בת שבע עשרה ובתו של [[ג'יימס פיירפונט]] ([[1714]]-[[1659]]), המייסד של ייל ודרך אמה, נינתה של [[תומאס הוקר]]. בשל אדיקותה הדתית ואהבת אלוהים שלה והאמונה באהבתו האישית של אלוהים כלפיה, אדוארדס התוודע אליה בהיותה בת שלוש עשרה וכתב על כך בהתלהבות רוחנית. היא הייתה עליזה ומבריקה, [[עקרת בית]] פרקטית, אישה למופת ואם לתריסר ילדים.
סולומון סטודארד מת ב-[[1 בפברואר]] [[1729]], בהותירו עבור נכדו את המשימה הקשה של הניהול העצמאי של אחת הקהילות הגדולות והעשירות ביותר בקולוניה, קהילה הגאה במוסר שלה, בתרבותה ובמוניטין שיצאו לה. אדוארדס היה מחוללה של תחייה דתית נרחבת בנורתהמפטון בשנים [[1735]]-[[1734]]. הדבר הביא לו יוקרה רבה בתנועה הפרוסטנטית האוונגליסטית גם באירופה, שם כתביו היו פופולריים מאוד.
|
