פעמוני עין כרם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון מהפניה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''פעמוני עין כרם''' הוא קובץ [[סונטה|סונטות]] שראה אור בכתב העת לספרות והגות "[[אופק (כתב עת)|אופק]]", ויוחס ל[[נזיר (נצרות)|נזיר]] [[קתולי]] בשם "אנדריאס אנג'לו דונאטי". לאחר שנים רבות התברר כי עורך 'אופק', המשורר והפזמונאי [[יוסי גמזו]], בדה את הדמות ואת שיריה ממוחו.
בראשית [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]] הביא גמזו בכתב העת "אופק" מיצירתם של כותבים ומשוררים שונים (בהם יצירתו המפורסמת של [[אבא קובנר]], "שירת הקקדו"). בחוברת שיצאה ב-1974 פרסם גמזו קובץ סונטות, שאותן ייחס לנזיר ה[[פרנציסקנים|פרנציסקני]] אנדריאס אנג'לו דונאטי. היו אלה שירים מלאי ערגה, שתיארו באופן מרגש את רגשותיו ומחשבותיו של הנזיר. כך, למשל, היא הסונטה מספר
{{ציטוט|תוכן=
▲פעמונים, פעמוני עין-כרם,<BR>
▲נטפי נחושת, אצטרובלי זהב<BR>
▲ניגוניים, חמים, נשאים בסתיו,<BR>
אבל קרוב ללב החי. כזהו. <BR>▼
▲נצחי ורך הרחק ממרומי קרת<BR>
▲אבל קרוב ללב החי. כזהו.<BR>
אדם צריך לצאת מן העולם <BR>▼
▲פרחי הנפש נפקחים. כולם<BR>
בכדי למצוא אותו בתוך חזהו. <BR>▼
▲אדם צריך לצאת מן העולם<BR>
▲בכדי למצוא אותו בתוך חזהו<BR>
אולי ימציא גם לנו כיפורים <BR>
|מקור=פעמוני עין כרם, סונטה 13}}▼
בעמק סגוף-הקמשונים, גם לנו, <BR>
בין אבנים כבדות כאנחות? <BR>
מתי, אלי, לאחרונה שמענו <BR>
אותך מזכיר, כל בוקר, נשכחות <BR>
בשפת-הטל ושפת-הציפורים? <BR>
השירים עוררו עניין כה גדול, עד כי גמזו פרסמם בנפרד כאסופת שירים בהוצאה מיוחדת, שם אף הוסיף מבוא והסבר כיצד התגלגלו השירים לידיו:
| |||