רב יוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
היה סומא |
|||
שורה 18:
הוא היה תמיד אוסף צדקה לעניים, ושימש כ[[גבאי צדקה]] בעיר [[פומבדיתא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|צג|א}}, {{בבלי|בבא קמא|לו|ב}}.}}.
רבים מהתרגומים על הנ"ך, בין השאר על [[ספר איוב]] נשתכחו, והוא החזירן על פי זכרונו{{הערה|[[ערכי תנאים ואמוראים]] בערכו.}}.
רב יוסף היה [[סומא]]. הוא גרם לעצמו את עוורונו, לפי הגרסא המובאת בספר מקור חיים הוא ישב במקום אפל ארבעים יום ואז הביט באופן פתאומי באבני שיש מאירות. הסיבה לכך מובאת ב[[רמב"ן]] ו[[רבינו גרשום]], שרצה לנהוג במנהגו של רב שלא להביט מחוץ לארבע אמותיו, ומכיוון שלא יכול היה לעשות זאת הוא סימא את עצמו{{הערה|1=[http://www.rldaf.com/Microsoft%20Word%20-%20%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94%20%D7%92%20%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%20%D7%90%20-%20%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3%20%D7%A1%D7%92%D7%99%20%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A8.pdf כיצד ומתי רב יוסף התעוור]?}}.
==משפחתו==
*רב יוסף התענה תעניות רבות שלא תסור התורה מזרעו, הוא התענה ארבעים תעניות עד שהקרוהו מהשמים את הפסוק{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|נט|כא}}.}} {{ציטוטון|וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה', רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ}}, עוד ארבעים והקרוהו "גם את המילים {{ציטוטון|וּמִפִּי זַרְעֲךָ}}, ועוד שארבעים תעניות התענה והקרוהו את המילים {{ציטוטון|וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ}}, כלומר שלא תסור התורה גם מנכדיו, כאשר שמע זאת הפסיק מלהתענות, על פי הכלל האומר, כי כאשר שלושה דורות ברציפות הם תלמידי חכמים, קל מאוד לצאצאים הבאים להמשיך בכך, שכן התורה מחזרת את עצמה על האכסניה שלה{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}.}}. ואכן, בנו הוא, [[רב נחמיה בריה דרב יוסף|רב נחמיה]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|ב}}.}}, ורב נחמן, ונכדו בן בנו רב נחמן הוא [[רב דימי בריה דרב נחמן בריה דרב יוסף|רב דימי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|כד|א}}.}}.
| |||