אימפקט פקטור – הבדלי גרסאות

'''אימפקט פקטור''' ('''Impact Factor''' או '''גורם ההשפעה''') הוא [[מדד]] להערכת מידת החשיבות של [[כתב עת מדעי|כתבי עת מדעיים]], על בסיס מספר ה[[ציטוט]]ים של [[מאמר]]יהם בכתבי עת אחרים. ככל שגורם ההשפעה גבוה יותר כך עולה יוקרת כתב העת. למדד יש גם השפעה על ההערכה האקדמית של חוקרים: חוקר המפרסם בכתב עת בעל גורם השפעה גבוה יותר, יקבל יותר הזדמנויות בקריירה שלו. כמו כן משמש המדד [[ספרן|ספרנים]] לקבלת החלטות בכל הקשור לרכש של כתבי עת.

המדד מחושב מדי שנה מאז 1960 על ידי המכון למידע מדעי (ISI), שמפרסם את התוצאות ב"Journal Citation Reports" (&rlm;JCR) בשתי מהדורות (מהדורת מדע ומדעי החברה). המדד נסמך על שני [[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]], "Social Sciences Citation Index" (עבור [[מדעי הרוחהחברה]]) ו"Science Citation Index" (עבור [[רפואה]], [[הנדסה]] ו[[מדעי הטבע]]). שני המאגרים, הידועים גם בשם [[Web of Science]], מכסים למעלה מ-12,002 כתבי עת מכ-60 מדינות.<ref>[http://wokinfo.com/realfacts/qualityandquantity Web of Knowledge Real Facts Quality and Quantity]</ref>

מבקרי המדד, בהם ד"ר [[יוג'ין גארפילד]] ממציא המדד,{{הערה|[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/295/1/90 The History and Meaning of the Journal Impact Factor]}} טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעתים גם מניפולטיבי.{{הערה|[http://forums.thomsonscientific.com/t5/Citation-Impact-Center/Preserving-the-Integrity-of-The-Journal-Impact-Factor-Guidelines/ba-p/1218 Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters]}}{{הערה|[http://scholcomm.columbia.edu/2008/11/17/final-impact-what-factors-really-matter/ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR]}} בין היתר נטען שחלון הזמן עליו מבוסס המדד הוא קצר מדי ותלוי תחום - במיוחד ב[[מחקר]] חלוצי, שהחשיבות שלו עשויה להתברר רק לאחר מספר שנים. חברת [[תומסון רויטרס]], בעלתהבעלים הנוכחיים של המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד לשם הערכת איכות חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים ב[[גישה חופשית]], זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.<ref>[http://www.dlib.org/dlib/june04/harnad/06harnad.html Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals]</ref> במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index התופס תאוצה, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.{{כ}}<ref>יפה אהרוני, [http://blog.tau.ac.il/libraries/?p=148 מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת] בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב</ref>