דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות

==משמעות המושג אצל הראשונים==

בקרב הראשונים קיבל המונח משמעות שונה, כאשר הוא יוחס להסבר מדוע התורה משתמשת בביטויים המגשימים את האל. התייחסות קלסית למושג זה נמצאת ב[[מורה נבוכים]] של [[משה בן מימון|הרמב"ם]] (א, כו, בתרגום מ' שוורץ):

וכבר העיר שם המהדיר:

:"בתלמוד דברים אלה באים להגיד שיש בתורה פסוקים שצריך להבינם כפשוטם ולא לדרוש אותם. הביטוי מובא לרוב כהסבר מדוע חכם פלוני אינו מקבל את הדרש שחכם אחר דורש פסוק נתון. אלטמן, עמ' 80, ואחריו אברהם נוריאל... כבר הצביעו על כך שהרמב"ם נותן לאימרה זאת משמעות אחרת לגמרי. הרמב"ם משתמש בביטוי זה... לומר שהתורה מדברת בלשון המותאמת להבנת ההמון - ולכן אין להבין את דברי התורה כפשוטם. נראה אפוא שהרמב"ם מעניק לביטוי זה משמעות הפוכה ממש מן המשמעות שבה משמש הביטוי בתלמוד".