בופרופיון – הבדלי גרסאות

בופרופיון מבוססת על עיכוב [[ספיגה מחדשחוזרת (מערכת העצבים)|ספיגה חוזרת]] (reuptake) של ה[[מוליך עצבי|מוליכים עצביים]] [[דופמין]] ו[[נוראדרנלין]], כמו כן כ[[אצטילכולין|אנטיכולינרגית]] הפועלת על קולטנים [[ניקוטין|ניקוטינים]].

נרשמה על ידי חברת התרופות [[גלקסו-סמית-קליין]] רק בשנת [[1974]]. [[הסוכנותמנהל לתרופותהמזון ומזוןוהתרופות של ארצות הבריתהאמריקאי]] FDA אישרה שיווקה כתרופה נוגדת דיכאון בשנת [[1985]].

בגלל גילוי של תופעות לוואי [[פרכוס]]יות (קונבולסיביות) במיוחד לחולות [[בולימיה נרבוזה]] ו[[אנורקסיה נרבוזה]] עם [[הקאה|הקאות]] יזומות, ובמינונים של 450-600 מ"ג , הוסרה מהשוק בשנת [[1986]]. לאחר מכן התרופה הוחזרה לשימוש בשנת [[1989]] אחרי שנקבעו המינונים שהם גם מועילים ושהסיכון שלהם לגרימת פרכוסים הוא קטן (2% אחרי המינון המרבי של 450 מ"ג).