וילי הניג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות |
|||
שורה 19:
עבודותיו של הניג עסקו באופן כמעט מוחלט בשיפור הטקסונומיה של דיפטרנס. במוזיאון הלאומי לידיעת הטבע בשטוטגרט פירסם הניג 29 עבודות, שהן רוב עבודותיו. חשובות ביותר היו עבודותיו שבוקרו על ידי [[הרווין לינדנר]] "קבצים על האזור ה[[פליארקטי]]" ו"ספר הכיס של הזואולוגיה". המתודולוגיה ה[[קלדיסטיקה|קלדיסטית]] מותווית גם בהן גם במאמר "אנאליזה קלדיסטית או סיווג קלדיסטית? תגובה ל[[ארנסט מאייר]]" ("Cladistic analysis or cladistic classification? A reply to Ernst Mayr"), שפורסם ב-1974 ונכתב כתגובה לביקורתו של מאייר לפילוגנטיקה הסיסטמטית שהציע הניג.
==פרסומו ותרומותיו העיקריות==
הניג התפרסם בעיקר בזכות פיתוח התיאוריה הפילוגנטית, אותה ראה כ[[לוגיקה]] צרופה וכמדע טהור, זאת בניגוד לקודמי התיאורטיקנים בתחום.
פרסומו העיקרי הגיע בעקבות תרגום כתביו הראשונים מגרמנית לאנגלית ב-[[1984]]. עם זאת, הניג הרצה כמרצה מן החוץ רק פעמיים, במכון המחקר לאטימולוגיה, במחלקה לחקלאות של [[אוטווה]] שבקנדה ב-1967 ובקונגרס בינלאומי לאטימולוגיה ב[[קנברה]] ב-[[1972]].
==קישורים חיצוניים==
| |||