אימפקט פקטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה ומעט תיקונים
Offerbh (שיחה | תרומות)
הוספתי את מדדי האימפקט פקטור לשנת 2010 ואת כתב העת cell- הוא השלישי בחשיבותו.
שורה 10:
המדד הוא תלוי-תחום, ואינו אבסולוטי. המדד משתנה מאוד בין תחומי המדע השונים, ונע בין 1-3 אחוזים במתמטיקה ופיזיקה ל-5-8 במדעים ה[[ביולוגיה|ביולוגי]]ים.<ref>{{cite journal | author=Erjen van Nierop | title=Why do statistics journals have low impact factors? | journal=Statistica Neerlandica | volume=63 | issue=1 | year=2009 | pages=52–62 | doi = 10.1111/j.1467-9574.2008.00408.x}}</ref> משום כך הוא משמש בעיקר בתחום [[מדעי הטבע]] וה[[רפואה]]. עיתונים רפואיים מקבלים לרוב ערכים גבוהים במיוחד. כך למשל, מתגאה ה-[[New England Journal of Medicine]] באימפקט פקטור של 52, בעוד שמספר כתבי עת המתמחים בתחומים מסוימים מקבלים מדד נמוך מ-5.
 
שלושת כתבי העת, [[Nature]],[[Science]] ו-[[Sciencecell]] נחשבים ליוקרתיים. לשניהםבשנת יש[[2011]] אימפקטהאימפקט פקטור בסביבותשל 30.Nature היה 52,
של Science היה 49 ושל cell היה 32.
התחומים המדעיים שבלטו בכתבי עת ישראליים בין השנים 2004 ו-2008 הם [[מתמטיקה]] (10% מעל הממוצע בשאר העולם), [[מדעי החלל]] (57% מעל שאר העולם), [[פיזיקה]] (54%), ו[[מדע החומרים]] (46%).<ref>[http://sciencewatch.com/dr/sci/10/jan24-10_1/ Science in Israel, 2004-08]</ref>
 
מבקרי המדד, בהם ד"ר [[יוג'ין גארפילד]] ממציא המדד,{{הערה|[http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/295/1/90 The History and Meaning of the Journal Impact Factor]}} טוענים כי נעשה בו שימוש לא נכון ולעתים גם מניפולטיבי.{{הערה|[http://forums.thomsonscientific.com/t5/Citation-Impact-Center/Preserving-the-Integrity-of-The-Journal-Impact-Factor-Guidelines/ba-p/1218 Preserving the Integrity of The Journal Impact Factor Guidelines from the Scientific business of Thomson Reuters]}}{{הערה|[http://scholcomm.columbia.edu/2008/11/17/final-impact-what-factors-really-matter/ פנל בנושא מדדים להערכת כתבי עת בהשתתפות נציגים מ- Thomson Reuters, Eigenfactor, MESUR]}} בין היתר נטען שחלון הזמן עליו מבוסס המדד הוא קצר מדי ותלוי תחום - במיוחד ב[[מחקר]] חלוצי, שהחשיבות שלו עשויה להתברר רק לאחר מספר שנים. חברת [[תומסון רויטרס]], הבעלים הנוכחיים של המכון המפרסם את המדד, קראה לקהילה האקדמית בין היתר שלא להשתמש במדד לשם הערכת איכות חוקרים, וכן שלא להשוות בין כתבי עת שלא מאותה קטגוריה. בנוסף, מחקרים אחדים טענו שכתבי עת המפרסמים מאמרים ב[[גישה חופשית]], זוכים לציטוטים בשיעור גבוה יותר.<ref>[http://www.dlib.org/dlib/june04/harnad/06harnad.html Comparing the Impact of Open Access (OA) vs. Non-OA Articles in the Same Journals]</ref> במקביל לביקורות נוצרו מדדים חדשים למטרות שונות כגון: h-index, מדד ה–SRI, ומדדים נוספים שנועדו להערכת כתבי עת כגון Eigenfactor.{{כ}}<ref>יפה אהרוני, [http://blog.tau.ac.il/libraries/?p=148 מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת] בלוג הספריות של אוניברסיטת תל-אביב</ref>