|
להלכה נפסק שריבית דאורייתא יוצא בדיינין, כלומר שכופתין אותו ומכין אותו עד שתצא נפשו עד שיקיים מצות עשה ד"וחי אחיך", כדין כל [[מצוות עשה]] שבית הדין כופין על כל יהודי לקיימה, בכפייה ובמכות עד שיסכים או עד שתצא נפשו. אבל אין בית דין יורדין לנכסיו להגבותו ללווה אם אינו בפנינו, שהרי במקרה כזה הוא אינו מקיים את מצוות "וחי אחיך עמך", מכיון שאין כאן הוא בעצמו לכופו לקיים העשה.
מכיוון שהוצאת הריבית מידי המלווה בבית הדין אינה חוק משפטי אלא מצווה המוטלת על המלווה, אין ריבית קצוצה יוצאה בדיינין אלא כל זמן שהמלוה קיים. אבל אם מת – אין הבנים צריכין להחזיר אף על פי שהוא ריבית., ובתלמודכדעת נאמר[[רבא]] שעלבמסכת כךבבא אמרקמא, הכתוב:שמסביר, שהמילים "יכיןוחי רשעאחיך וצדיקעמך" שמהם נלמד החיוב המשפטי של ריבית קשורים לתחילת הפסוק שבו כתוב ילבש"אל תקח מאתו נשך ותרבית", כך שהדין האומר "וחי אחיך עמך" הוא רק על נוטל הריבית{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|קיב|ב}}.}} כלומר:([[רמי האבבר שהיהחמא]] רשעחלוק על הכינוההלכה, ובנווהוא שהואסבור צדיקשחיוב ילבשנוההשבה מוטל גם על הבנים, ואינואך צריךההלכה להחזיר.לא אבלנפסקת כמותו). אם הריבית הואהינה דברחפץ מסויים, למשל אם האב נטל אביהםעבור טליתהריבית [[פרה]] או פרה[[בגד]], צריכים היורשים להחזיר את החפץ, שכן נוכחותו אצל הבנים כאשר ידוע שהוא הגיע לידם על ידי עבירה שעבר האב, אינו לכבוד האב, והם מחוייבים בכבודו אף לאחר מותו כחלק מ[[מצוות כיבוד אב ואם]]. אך חובה זו מוטלת עליהם דווקא אם עשה אביהם [[תשובה]] בחייו על [[איסור ריבית|אסור הריבית]], אלא שלא הספיק להחזירו עד שמת. אבל אם לא עשה בריביתתשובה – אין צריכין להחזירלהחזירו משום כבודכבודו, אביהםשאין הבנים חייבים בכבודו של אב רשע{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A1%D7%90 לבוש יורה דיעה סימן קס"א].}}.
ודווקא שעשה אביהם תשובה בחייו על לקיחתו הריבית הזה, אלא שלא הספיק להחזירו עד שמת. אבל אם לא עשה תשובה – אין צריכין להחזירו משום כבודו, שאין חייב בכבודו מכיוון שהוא רשע{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A7%D7%A1%D7%90 לבוש יורה דיעה סימן קס"א].}}.
==קישורים חיצוניים==
|
