פרנץ להאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ פריצת דרך היא לא המונח המתאים. |
||
שורה 6:
לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא והיה, בשנים [[1902]]-[[1890]], מנצח תזמורות צבאיות. בשנת [[1896]] הוצגה האופרה שלו "'''קוקושקה'''" ב[[לייפציג]] וב[[בודפשט]] בהצלחה מועטה.
בשנת [[1902]] עזב את הצבא, התיישב ב[[וינה|ווינה]] והחל לחבר אופרטות. האופרטה הראשונה שלו הייתה "נשות וינה".
להאר חיבר גם [[מחול]]ות ו[[שיר לכת|שירי לכת]] [[סימפוניה|סימפוניים]]. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית דעך העניין באופרטות, אך התחדש כעבור מספר שנים. להאר פגש ב[[זמר]] ה[[טנור]] [[ריכרד טאובר]] וחיבר אופרטות המתאימות לקולו: "[[פאגאניני]]" ([[1925]]), "פרדריקה" ([[1928]]), "ארץ החיוכים" ([[1929]]) ו"ג'ודיטה" ([[1934]]).
|