דלקת רפידת הקיבה – הבדלי גרסאות

'''[[דלקת|דלקות]] בקיבה''' או גסטריטיס ([[אנגלית]]: Gastritis) הינןהן [[דלקת|דלקות]] אשר יכולות לנבוע כתוצאה ממספר גורמים. הסיבה העיקרית להתפתחות של דלקת חריפה (גסטריטיס אקוטית) ב[[קיבה]] הינההיא [[אלכוהוליזם]] או צריכה שלצריכת תרופות כגון [[אספירין]] או נוגדי דלקת מסוג NSAIDS לתקופה ממושכת. לעתים דלקת בקיבה מתפתחת לאחר [[ניתוח]] גדול, [[טראומה]], [[כוויה|כוויות]] או זיהום חריף. דלקת בקיבה יכולה להתרחש גם אצל אנשים אשר עברו ניתוח להורדה במשקל. סיבות להופעה של דלקת כרונית הינןהן בעיקר על רקע זיהום של ה[[חיידק]] [[Helicobacter pylori]]. סיבות אחרות הינןהן "אנמיה ממאירה"- pernicious anemia, רפלוקס כרוני של המרה, (chronic bile reflux) או הפרעות אוטואימוניות (קשורות ל[[מערכת החיסון]]) אחרות. [[תסמין|הסימפטום]] הנפוץ במקרים בהם יש דלקות בקיבה הינוהוא כאב אבדומינלי ([[בטן|בטני]]). סימנים אחרים הינםהם הקאות, קושי בעיכול ועוד, לרבות תחושה של מלאות או של שריפה בבטן העליונה. כדי לאבחון גסטריטיס ניתן להשתמש ב[[גסטרוסקופיה]], בדיקות דם או בדיקות מעבדה אחרות. הטיפול כולל בין היתר מתן תרופות (כגון [[מעכב משאבת מימן]]) ו[[אנטיביוטיקה]].

דלקת כרונית הנוצרת כתוצאה מזיהום על ידי HP הינה מאדהיא שכיחה ביותר, לרוב אצל מבוגרים ובאחוז גבוה יחסית באוכלוסייה. ב- 95% מהמקרים, דלקת כתוצאה מחיידק זה תתפתח באזור האנטרום בקיבה, וקרויה גם גסטריטיס כרונית מסוג B. למרות שחומצת הקיבה מסוגלת להרוג את החיידק, הוא נצמד לרוב לתאים השטחיים שמתחת לשכבת הרירית ובכך הוא מוגן. הגסטריטיס הכרונית יכולה להימשך במשך שנים, ללא שינוי. בתנאים סביבתיים מסוימים, עם תגובה אינדיבידואלית מסוימת או כתוצאה מאלימות יתר של החיידק, עלולים להופיע סיבוכים, כגון כיב בתריסריון או גסטריטיס אטרופית. הגסטריטיס האטרופית נוצרת כתוצאה מהרס של התאים האנדוקריניים, ביניהם התאים המפרישים [[גסטרין]], ובכך נגרמת ירידה בהפרשת החומצה. סיבוך נוסף עלול להיות התפתחות קרצינומה של הקיבה. מבחינה פתולוגית, בשלבים התחלתיים ומאוחרים יותר ניתן למצוא הסננה של תאי דלקת כרוניים- תאי פלסמה ולימפוציטים בלמינה פרופריה, והיפרפלזיה של האפיתל הפוביאולרי. עם הזמן, ההסננה הדלקתית חודרת לעומק הרירית, וחלק מבלוטות השוער והתאים האנדוקריניים אובד. מופיעים זקיקים לימפטיים וחלק מהרירית אף מוחלף באפיתל הדומה לזה של המעי- intestinal metaplasia. באופן כללי המחלה היא כרונית ואולם לפעמים ישנם התקפים פעילים של המחלה שבהם בנוסף לתאי הלימפוציטים ותאי הפלסמה ניתן לראות גם גרנולוציטים. הגרנולוציטים הורסים את פעילות הבלוטות וגורמים להרס של רירית הקיבה. כאשר יש הרס של הרירית כאמור, היא מנסה להגן על עצמה באמצעות ריפוי- המביאים לאטרופיה של הקיבה, ולעתים להתפתחות רירית עודפת- היפרפלזיה של הרירית, עם "פוליפים"- בליטות היפרפלסטיות.

דלקת זו, בשונה מדלקת אשר נגרמת מחיידק ההליקובקטר פיילורי, מתרחשת בעיקר בגוף הקיבה ולא באנטרום. גם כאן, התאים הינםהם תאי דלקת כרונית- לימפוציטים ותאי פלסמה. היפוכלורידיה מביאה לכך שיש גירוי להפרשת [[גסטרין]] באנטרום, המובילה להיפרגסטרינמיה ולעתים אף להופעתם של גידולים קרצינואידיים.