ויקיפדיה

מיזוג חברות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוסף מידע
שורה 1:
'''מיזוג חברות''' מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד".<ref>סע' 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ס"ח 189 (להלן: חוק החברות).</ref> אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד נמחקת ממרשמי רשם החברות<ref>סע' 323(4) לחוק החברות.</ref> והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.<ref>סע' 323(5) לחוק החברות.</ref>
 
מבחינה כלכלית ועסקית, חברות מתמזגות כדי ליהנות מהיתרונות והרווחים העתידיים שעשויים לנבוע, לדעתן, מאיחוד הפעילות או המבנה התאגידי שלהן. החברה הקולטת סבורה שחברת היעד אוחזת בנכסים שיפיקו רווח בעתיד. כן סבורים, שאותם נכסים יתפתחו ויניבו תשואה כלכלית רבה יותר דווקא במסגרת החברה הקולטת. דוגמה לכך היא חברת תרופות בינלאומית גדולה, הממזגת לתוכה חברה מקומית קטנה שפיתחה תרופה חדשנית למחלה מסוימת. החברה הקולטת (הבינלאומית) סבורה שנכסי חברת היעד (בעיקר ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] שלה, כגון ה[[פטנט]] על התרופה החדשה) יוכלו לייצר רווחים. בו בזמן, אנשי חברת היעד זקוקים ל"מטריה" של חברה גדולה ומבוססת כדי לקבל גישה להון נוסף (שיאפשר את המשך הפיתוח) ולמנגנון הפצה הפועל ברחבי העולם. במקרה כזה, נראה כי כדאי לשתי החברות להתמזג. הדבר תלוי גם, כמובן, בגובה התשלום שמוכנה החברה הקולטת להעביר לבעלי המניות הנוכחיים של חברת היעד (מיזוג משול לרכישת 100% מהמניות של חברת היעד). שתי תמורות המיזוג הנפוצות הן [[מזומן]] ו[[מניה|מניות]], (או ניירות ערך אחרים,) של החברה הקולטת או חברה שלישית.
 
==הליך המיזוג==
שורה 8:
השלב הראשון בדרך למיזוג הוא אישור של כל אחד מהדירקטוריונים של החברות המתמזגות. אסור לדירקטוריון לאשר מיזוג אם הוא סבור שבעקבותיו, החברה הקולטת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושים.<ref>סע' 315 לחוק החברות.</ref> לאחר שכל דירקטוריון אישר בנפרד את המיזוג, שניהם יחד מנסחים וחותמים על '''הצעת מיזוג'''.<ref>סע' 316 לחוק החברות.</ref> מסמך זה עומד בבסיסו של הליך המיזוג. בהצעת המיזוג מפורטות, בין השאר, תמורות המיזוג – מה יקבלו בעלי המניות הנוכחיים בחברת היעד.
 
השלב הבא הוא הבאת הצעת המיזוג לאישורן של האסיפות הכלליות, בכל אחת מן החברות המתמזגות.<ref>סע' 320(א) לחוק החברות.</ref> עם זאת, החוק מוותר על הדרישה לכנס אסיפה כללית בחברת יעד הנמצאת בשליטתה ובבעלותה המלאה של החברה הקולטת (חברה, המחזיקה ב-100% מהמניות של חברה אחרת, יכולה למזג אותה לתוכה בקלות רבה יחסית).<ref>סע' 320(א1)(1) לחוק החברות.</ref> כמו כן, אין צורך לכנס אסיפה בחברה הקולטת, כאשר מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: המיזוג אינו כרוך בשינוי ה[[תקנוןמסמכי (תאגידים)התאגדות|תקנון]] של החברה הקולטת; החברה הקולטת אינה מקצה למעלה מ-20% מזכויות ההצבעה (קרי, המניות) שלה, ואף אדם לא יהפוך לבעל שליטה בה, במסגרת המיזוג; ועסקת המיזוג אינה סוג של עסקת בעלי עניין.<ref>סע' 320(א1)(2) לחוק החברות.</ref> אישור המיזוג בכל אחת מהאסיפות הכלליות צריך להתבצע ברוב רגיל, שהוא רוב פשוט מבין הנוכחים בהצבעה.<ref>סע' 85 לחוק החברות.</ref> מסיבה זו, פעמים רבות עדיף לחברה קולטת "לרכוש" חברה אחרת בדרך של מיזוג ולא בדרך של [[הצעת רכש]], הדורשת היענות רחבה יותר (במיזוג, לעומת זאת, מכריעים רק בעלי המניות המתעניינים בו מספיק כדי להגיע להצבעה, וברוב נמוך יותר).
 
לאחר 30 יום מקבלת ההחלטה (המאוחרת מבין השתיים) באסיפה הכללית, יבוצע המיזוג עצמו. הוא כולל את הפעולות המשפטיות הבאות: "כל הנכסים והחיובים של חברת היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לחברה הקולטת" (זה לב-לבו של ההליך); יראו את החברה הקולטת כאילו היתה חברת היעד בכל הליך משפטי; רשם החברות יעביר את פנקס השעבודים של חברת היעד לזה של החברה הקולטת; חברת היעד תחוסל ותימחק ממרשמי החברות; הרשם ימסור לחברה הקולטת תעודת מיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשם לגבי החברה הקולטת.<ref>סע' 323 לחוק החברות.</ref>
 
כאשר חברה מתחסלת, מובן מאליו שגם [[הון מניות|הון המניות]] שלה חדל מלהתקיים. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא שבעלי המניות מקבלים לידיהם (באופן אוטומטי, שלא כמו בהצעת רכש, בה הם מתבקשים לאשר באופן פעיל את מכירת המניות) את תמורת המיזוג; (מזומן או ני"ע) והמניותהמניות שהיו להם – נמחקות. עםהחיובים זאת,הנובעים ניירותמניירות ערך אחרים של חברת היעד, כגון [[אג"ח]], יכול וימשיכוימשיכו להתקיים ואףולעתים גם להיסחר באופן ציבורי. במקרה כזה, החיובאך הנובע מהאגני"חע עובראלו (כמויהיו כלכעת שארחלק החיוביםממצבת שלניירות חברתהערך היעד)של לחברההחברה הקולטת, והיא זו שצריכה לשלם לנושים את ההתחייבויות שנקבעו בתנאי הנייר.
 
לעתים, מיזוג מעורר סוגיות של [[הגבלים עסקיים]]. חברה הפועלת בענף מסוים יכולה לשאוף למזג לתוכה חברה אחרת, המתחרה בה, רק כדי לבטל את האיום על מעמדה בשוק. יתכןלעתים וחברותחברות, המתכוונות להתמזג, נופלות בגדרם של תנאים מסוימים<ref>סע' 17 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ס"ח 128 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים).</ref> המחילים על המיזוג את דיני ההגבלים. במקרה כזה, קיים צעד מקדים לכל שלבי המיזוג שצוינו לעיל (עוד לפני הצעת המיזוג), והוא קבלת אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים. החברות צריכות להמציא לממונה הודעת מיזוג.<ref>סע' 20 לחוק ההגבלים העסקיים.</ref> הממונה יאשר או ידחה את המיזוג, לפי השאלה האם הציבור או התחרות באותו ענף יפגעו.<ref>סע' 21(א) לחוק ההגבלים העסקיים.</ref> רק אם ניתן האישור, רשאיות החברות להתמזג.<ref>סע' 19 לחוק ההגבלים העסקיים.</ref> [[בית הדין להגבלים עסקיים]] רשאי להורות על פיצול חברה שהיא תוצאה של מיזוג בלתי-חוקי.<ref>סע' 25 לחוק ההגבלים העסקיים.</ref>
 
==מיזוגים מורכבים==
קיים צעד נוסף, דרסטי יותר, עליו רשאי להורות [[בית הדין להגבלים עסקיים]], והוא פיצול חברה שהיא תוצאה של מיזוג בניגוד להוראות חוק ההגבלים.<ref>סע' 25 לחוק ההגבלים העסקיים.</ref>
===מיזוג משולש הופכי===
פעמים רבות, חברה מעוניינת לרכוש חברת מטרה, מבלי שזו האחרונה תתחסל. הדרך הרגילה לביצוע המהלך היא רכישה פשוטה של המניות (כאשר חברת המטרה היא פרטית), או הצעת רכש מלאה (כאשר חברת המטרה היא ציבורית). אולם, הצעות רכש מחייבות אחוזי היענות גבוהים מצד בעלי המניות הנוכחיים של החברה הנרכשת – נדרשים 95% כדי לאפשר רכישה מלאה.<ref>סע' 337 לחוק החברות.</ref> מיזוג, לעומת זאת, דורש רוב פשוט. לכן, פותח מנגנון, העושה שימוש בכלי המיזוג כדי לבצע רכישה: המיזוג המשולש ההופכי (reverse triangular merger).
 
במיזוג כזה פועלות שלוש חברות: חברה רוכשת (שאינה מהווה חברה קולטת או יעד); חברה נרכשת (החברה הקולטת) וחברת יעד. המיזוג נעשה במספר צעדים. ראשית, החברה הרוכשת מקימה חברה-בת. זו מוקמת רק לצורך המיזוג, והיא מהווה את חברת היעד. שנית, החברת הנרכשת ממזגת לתוכה את חברת היעד; בתור תמורת המיזוג, בעלת המניות הנוכחית של חברת היעד – שהיא החברה הרוכשת – מקבלת מניות של החברה הנרכשת. שלישית, חברת היעד מתחסלת, והחברה הרוכשת נותרת עם המניות של החברה הנרכשת. התוצאה הסופית זהה לזו שהיתה מתקבלת ברכישה.
 
מיזוג משולש הופכי מעורר בעייתיות מסוימת: מנגנון הצעת הרכש (אותו המיזוג עוקף) עוצב כדי להגן על בעלי המניות בחברה הנרכשת, מפני רכישת חלקם במחיר נמוך מדי. לכן, נדרש שהחוק יספק לפחות הגנה דומה לבעלי המניות בחברה הנרכשת (שהיא החברה הקולטת במיזוג כזה). החוק אכן מספק הגנה מסוימת, בדמות הקביעה שבית משפט יאשר מיזוג הסכמי (אם זה הגיע לבית המשפט) רק אם שוכנע שהתמורה לבעלי המניות היא הוגנת וסבירה.<ref>סע' 321(ב) לחוק החברות.</ref> למרות ההכרה בבעיית עקיפת הצעת הרכש, בית המשפט בישראל אישר רכישת חברה על דרך של מיזוג משולש הופכי וקבע כי אין בכך סתירה להוראות חוק החברות ולכוונתו.<ref>ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) '''נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ''' (טרם פורסם, 21.10.2007).</ref> נותר עדיין צורך לקבוע הגנות ראויות לבעלי מניות החברה הנרכשת במיזוג משולש הופכי.<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000268339 חופש המיזוג], גלובס, 28.10.2007.</ref>
 
==חיסול לפי סעיף 351 לחוק החברות==
חברה יכולה לסיים את חייה (חיסול) בשלושבשתי דרכים: במיזוג, או בפירוק. מרצוןכשם אוש[[פירוק חברות|פירוק]] יכול להתבצע בידי בית משפט. כמעט(לרוב) או תמידמרצון, ביתהרי המשפטשגם יחסללמיזוג, חברהאף בדרךשלרוב שלהוא פירוק.נעשה בנוסףבצורה על מה שמוגדר כ"פירוק"הסכמית, קיימת דרךגרסה נוספת,המבוצעת נדירהבהוראת יחסית,בית לחיסול חברה בבית המשפטמשפט. היא קבועה בסעיף 351 לחוק החברות:
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן='''351. שינוי מבנה ומיזוג'''<br>(א) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התכנית יש להעביר מפעל או נכסים של אחת החברות (בפרק זה – החברה המעבירה) לחברה אחרת (בפרק זה – החברה הנעברת), רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר –<br>
: [...]<br>
שורה 25 ⟵ 31:
: [...]}}
 
הליך זה מיועדמבקש למנוע את קיומן של חברות שהן "קליפה ריקה" ללא נכסים. הוא מהווה חלק מההליכים של פשרה או הסדר, הקבועים בסעיפים 350-351 לחוק החברות,. אלו והמיועדיםמיועדים הן לחברות הנמצאות במצבי חדלות פרעון והן לחברות אחרות, המבקשות לבצע שינוי במערך זכויותיהן וחיוביהן כלפי נושיהן או בעלי מניותיהן, כאשר אותו שינוי דורש או כדאירצוי שינתן לו אישור של בית המשפט. התוצאה של חיסול חברה לפי סעיף 351(א)(4) לחוקזהה החברותלזו הואהמתקבלת מעיןבמיזוג מיזוגרגיל (כל נכסי החברה המעבירה עוברים לחברה קולטת, והראשונה מתחסלת).
 
==ראוראה גם==
*[[הצעת רכש]]
*[[פירוק חברות]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מיזוג_חברות"