פייטיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
הפיאטיזם מתנגד למעמד המועדף של הדוגמות התיאולוגיות ומטיף לסוג של דתיות המבוססת על האמונה הפנימית הפרטית, תוך דגש על אדיקות (praxis pietatis - פרקטיקה של האדיקות), טוהר מידות, פעולות צדקה. החסיד שלו רואה עצמו מועצם על ידי חווייה [[מיסטיקה|מיסטית]] של מעין לידה מחדש. לדידם של הפיאטיסטים רק המיסטיציזם עשוי לתת משמעות נוצרית לניהול חיים סגפניים וממושמעים.
המייסד שלה היה [[פיליפ יאקוב שפנר]] (1705-1635), כומר ממוצא [[אלזס|אלזסי]] שפעל ב[[פרנקפורט על נהר מיין]]. הוא הקים בשנת [[1670]] קבוצות של מאמינים קרויות "קולגיה פיאטאטיס" (''collegia pietatis''). בספרו "Pia desideria" הציע שפנר "דת של הלב" במקום "דת של הראש". אחריו, אוגוסט הרמן פראנקה (Francke) הפך את [[אוניברסיטת האלה]] למרכז פיאטיסטי.
מאוחר יותר הרוזן ניקולאוס לודוויג פון צינצנדורף (1760-1700), תלמיד של פראנקה ו"בן סנדקות" של שפנר, הקים ברוח הפיאטיזם קהילה דתית בישוב הרנהוט ב[[שלזיה]], שנקראה "הכנסייה ה[[מורביה|מורבית]]". כנסייה זו הפיצה רעיונות ההתעוררות האוונגלית ברחבי אירופה וצפון אמריקה במאה ה-17 וה-18.
הפיאטיזם השפיעה במידה רבה על [[ג'ון ווסלי]] ועל ה[[מתודיזם]].