פיתום ורעמסס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה+אינו קצרמר
שורה 1:
[[תמונה:Israel segment.jpg|שמאל|ממוזער|200px|החלק שבו נזכרת ישראל]]
'''פיתום ורעמסס''' הן שתי [[עיר|ערים]] הנזכרות ב[[ספר שמות]], שבנו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]]. הערים כונו "ערי מסכנות", ככתוב: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס ([[ספר שמות|שמות]], פרק א', י.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א)|יא}}.}} המילה "מסכנות" היא [[מילה יחידאית|יחידאית]] במקרא, אך מקובל על המפרשים כי מדובר בסוג כלשהו של מחסנים או [[מאגורה|מאגורות]].
 
==זיהוי הערים==
 
===העיר רעמסס===
מקובל כיום על מרבית החוקרים כי העיר רעמסס הייתה בירת מצרים "פר רעמסס" שמיקומה ב[[אווריס|תל א דבעה]] שבמזרח דלתת ה[[נילוס]]. העיר קרויה על שם אחד מהפרעונים שנקראו רעמסס מהשושלת ה-19. חלקה הדרומי של העיר היה מיושב בתקופות קודמות באוכלוסייה ממוצא כנעני (ה[[היקסוס|חיקסוס]]) ששלטה באזור עד לכיבוש העיר בידי פרעה [[יעחמס הראשון|יעחמס]] או יורשו. לאחר כיבוש העיר נבנו על חורבותיה מאגורות.<ref>ראו: הערך [[אווריס]].</ref>
 
===העיר פיתום===
מקובל כיום על החוקרים כי מקור השם פיתום הוא "פי אתום", שפרושו במצרית עתיקה בית (האל) אתום שהיה אל השמש <ref>גשר אנציקלופדיה מקראית הערך פיתום| http://www.mikragesher.org.il/titles/encyclopedia/80/pitom.htm</ref>.
<br /> מיקום העיר פי אתום אינו ידוע בוודאות, אך אנו יודעים ממקורות מצריים כי היה מקום שכזה במזרח דלתת ה[[נילוס]], לא הרחק ממצודת הגבול סילה המזוהה בקירבת העיר קנטרה של היום <ref>|http://www.mikragesher.org.il/titles/bereshit/svivatcheker/haashara/Perek00Pasuk0Dibur01.htm</ref>.
עיר נוספת על שם האל אתום הייתה [[הליופוליס]] (ביוונית,ב[[יוונית]]: "עיר השמש"), כיום בפרברי [[קהיר]].
 
בעבר זוהו הערים בתל-מסחותה ובקנאטיר שבמזרח [[הדלתה של הנילוס]], סמוך לוואדי תומילאת, שיש הרואים בו את ארץ [[גושן]]. <ref>ראו "לקריאה נוספת".</ref>
 
==תאריך הקמת הערים==
 
העיר רעמסס הוקמה על ידי אחד הפרעונים הראשונים של השושלת ה-19, פרעה רעמסס הראשון או השני, שבימיו, לפי המקובל, התרחשה [[יציאת מצרים]] (1300 לפנה"ס ואילך) על חורבות בירת ה[[חיקסוס]] [[אווריס]]. <br />בפפירוס ליידן מספר 348, מצוין כי ניתנו הוראות לספק מזון ל[[חבירו]] ולחיילים ש"סחבו אבנים למקדש רעמסס". כמו כן העיר נזכרת באוסטרקון שנכתב ב[[כתב היראטי]], שבו מוזכרים החבירו כעובדים בעבודת פרך בבניית העיר פר-רעמסס. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3412815,00.html "משעבד העברים: המסע לגילוי זהותו של פרעה" - [[ynet]], ה-[[27 ביוני]] [[2007]].]</ref>. היו חוקרים שהציעו כי החבירו הללו הם ה[[עברים]] המקראיים ששועבדו על ידי פרעה. בנוסף, נמצא כי ליד המקדשים, שנבנו מאבן, נבנו בתי [[לבנה (בנייה)|לבנים]], שיוצרו מחומר ומ[[קש]], בדומה לכתוב בספר שמות:{{הערה|ספר שמות, פרק י" ד.}}
{{ציטוטון|וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ." (שם, י"ד).}}
 
<br />מן הצד השני המאגורות הוקמו בעיר בתקופה שקדמה לשושלת ה-19 לאחר הכנעת החיקסוס בשנת 1530 לפנה"ס, כך שטווח התאריכים הרלוונטיהנוגע לסיפור המקראי נע בין 1530 לפנה"ס ל-1300 לפנה"ס.
 
== לקריאה נוספת ==
שורה 24 ⟵ 26:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references/>
 
 
 
[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
{{קצרמר|יהדות}}