גן חיים – הבדלי גרסאות

בשלהי [[שנות העשרים של המאה העשרים]] התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מצפון אמריקה, ביוזמת [[חיים ויצמן]] ואחרים ורכשה 1,000 דונם לצורך הקמת פרדס גן חיים. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928{{הערה|{{דבר||חגיגת נטיעה בגן חיים|1930/03/16|00403}}}} והתבצעו בשיטה של נטיעה על כנות ישירות בפרדס. בעת הנטיעה נטעו עצים במרחקים של חמישה מטרים זה מזה, 40 עצים לדונם{{הערה|שם=קתור|{{דבר|ישעיהו קן תור|נטיעה על כנות או מורכבים|1959/12/04|01106}}}}. המנהל הראשון של הפרדס היה משה נלסון{{הערה|{{מעריב|ג. שרוני|כאשר מחמוד פאוזי בא לביקור בגן חיים|1970/11/02|01701}}}}.

בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/06/23|00201}}}} והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מ[[כפר סבא]]. בזמן [[מאורעות תרפ"ט]] נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טול כרם, אך הם סרבו והתברר שהדרישה לא היתה על דעת השלטונות{{הערה|{{דבר||בדבר דרישת הפינוי של גן חיים|1929/09/08|00400}}}}. עם זאת, המקום סבל מגניבות בזמן המאורעות{{הערה|{{דבר||בסביבה הערבית|1930/01/24|00401}}}}. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/09/01|00312}}}} ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התכנית היתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים. הפרדס הצליח יפה ונשא רווחים. לאחר כ-20 שנה דולל הפרדס ל-20 עצים לדונם בגלל גידול העצים{{הערה|שם=קתור}}.